המשך, או שמא חלון אחר - לך רבקה

סקרן הוא האדם חוקר נלהב אך בעיקר מחפש משמעות בחייו. לשם מה הוא כאן בעולם הזה? 

תּוֹדָה לְךָ רִבְקָה

קוֹסֶמֶת הַשִּׁירִים

קוֹלְךָ כַּאֲבוּקָה

רוֹמֵז, מְלַמֵּד, מָה הֵם חַיִּים

אשה מיוחדת 

משוררת 

וכן מחפשים אנו משמעות 

שמא לא 

חיים מכח האנרציה

הַדּוּאֵט הַמִּתְקַיֵּם

בֵּין מִלּוֹת הַשִּׁירִים

שֶׁל שְׁנֵיכֶם

מַשְׁמָעוּת רַבָּה יֵשׁ בּוֹ

וְהַמִּלִּים שֶׁאוֹמְרוֹת

שֶׁנּוֹגְעוֹת בְּאַהֲבָה וּבְרֵעוּת

אֶת לֵב בְּאֹשֶׁר מְמַלְּאוֹת.

תודה גדי היקר  על השיר בעל משמעות רבה 

שאתה מוצא בדואט שאתה מקיים עם רבקה  היקרה כאן באתר.

יום טוב ומבורך לשניכם

שמוליק

.

גדי יקר, ברשותךָ, תגובה אישית: 

כנראה, המשמעוּת של רובנו (ואני כלולה ברוב זה) היא מקומית 

מאוד, ואישית: 

אנחנו משמעותיים להורינו, לילדינו, לאהובינו, לאוהבינו, 

לידידינו הקרובים. 

לא חשוב איזו תיאוריה תאשר או תסתור אֶת דבריי לעיל: 

בסופו של דבר, מעטים מאוד הם התורמים משהו משמעותי 

לעולם, יהא זה במדעים או באמנויוֹת, בחיי היום-יום או 

לדורות הבאים. 

כאן, באתר, אנחנו מעניקים ומקבלים משמעוּת באמצעות 

הטקסטים שאנו מקבלים-קוראים-מגיבים להם,

ו/או  מעלים-קוראים-ומגיבים לנו.

אַתָּה מעניק לי משמעוּת, כך אני מרגישה, 

והשיר הַזֶּה שלךָ - קשה לי להגיב לוֹ ולךָ באופן שונה.  

מכל לבי, תודה רבה-רבה לךָ עליו, גדי יקר, 

ותודה רבה-רבה לךָ על הידידוּת ועל ההתכתבוּת בינינו. 

בהערכה רבה, 

שלךָ, 

רבקה

---

אולי ספרתי כבר

לפני שנים פגשנו פיסיקאי במכון והר בקופנהגן, היהודי אירח אותנו בכבוד גדול. כאיש צעיר הוא היה מקורב לאיינשטין.

שוחחנו ומהלך השיחה ספרתי לו שבני סיים את הצבא ויצא לחפש

ואז השיב לי החכם. תאמר בנך שאין. אין מה לחפש משמעות כי אין. אבל אנחנו, הקטנים, תרתי משמע דוקא מצאנו.

.

משהו שעלה לי כך-פתאום רק אחרי תגובתי לעיל: 

הרי זֶה סוד ההצלחה של הרשתוֹת החברתיוֹת: 

הצורך להיות משמעותיים באופן גלוי, ברור: 

"כמה עוקבים יש לי? "  "כמה חברים יש לי? " 

ומי שמשקיע יותר, מקַבל-מחובר ליותר חברים-עוקבים.

(אה, הצד השברירי שלנו, בני התמותה ... לא מסתפקים

בצד הביולוגי של משמעוּת חיינו-אנו ...) 

תודה רבה שוב, גדי יקר מאוד.

שלךָ, 

רבקה

---