אולי זו האנטרופיה*

עניין יחסי הוא הזמן, הוא בתחושה הפרטית שלנו. ואי הסדר הזה ביקום, האם יושלט בו סדר? 

הָעִנְיָן פָּשׁוּט. אֵין זְמַן
לְפָחוֹת לֹא כְּגֹדֶל פִיסִיקָלִי
זוֹ רַק תְּחוּשַׁת הָאָדָם
מָה לוֹ, מָה לִי?...

שיר מקסים ופילוסופי כתבת גדי היקר על הזמן. ב-1972 כתבתי גם אני שיר פילוסופי על הזמן ואני מקדיש אותו לך:

זְמַן/ ש. כהן

מַהוּ זְמַן, וְהוּא מִתְפַּלְסֵף בְּאֵינְסוֹף,

וּבִבְדִידוּתְךָ חוֹבֵק אַתָּה זִיכְרוֹנוֹת שֶׁל זְמַן...

מוּזָר! לִפְעָמִים אֵין אִתְּךָ שָׁעוֹן שֶׁקּוֹצֵב,

אָז אַתָּה חוֹלֵם שֶׁאַתָּה חוֹלֵם...

מַדְלִיק סִיגַרְיָה,

עַנְנַת הֶעָשָׁן שׂוֹרֶפֶת אֶת כָּל שֶׁנּוֹתַר,

מִזִּכְרוֹנוֹת הַזְּמַן...

אַתָּה חָשׁ מְבֻזְבָּז,

דּוֹן קִישּׁוּט וְתַחֲנוֹת הָרוּחַ..

נַפְתּוּלֵי הַמַּאֲבָק בֵּין הַזְּמַן לַחַיִּים,

כְּמוֹ מְנִיעִים גַּלְגַּל גָּדוֹל

בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם.

אַתָּה רוֹצֶה לַעֲצֹר, לִמְנֹעַ,

מִבַּעַד הַזְּמַן,

לַחֲדֹר לְנִבְכִי נִשְׁמָתְךָ,

לַעֲשׂוֹת כִּבְתוֹךְ שֶׁלּוֹ,

לָרִיק...

וְנֶגֶד הַזְּמַן נִלְחָמִים הַכֹּל בַּכֹּל,

זָעֲקוּ שִׁבְטִי הָהִיפִּיס,

"עָשׂוּ אַהֲבָה וְלֹא מִלְחָמָה"!

מִלְחָמָה הִיא זְמַן,

בְּמַצָּב שֶׁל שִׁכְרוֹן חוּשִׁים

מְנַפְּצִים אֶת הַגִּיטָרָה.

וְכָל מֵיתָר קָרוּעַ

עֵדוּת לְכִישָּׁלוֹן.

עַל בָּרִיקָדוֹת נִלְחֲמוּ הַסְּטוּדֶנְטִים

נֶגֶד הַמִּמְסָד,

אֶפֶס...

הַמִּמְסָד הוּא זְמַן,

הַחֲלוֹמוֹת וְהַתִּקְווֹת הֵם זְמַן,

הַמִּשְׁפָּחָה, הַחֲבֵרִים וְהַחֲבֵרוֹת

הֵם זְמַן.

וְהַזְּמַן, פִילוֹסוֹפְיָה וְחַיִּים,

וּבְאֵין חַיִּים,

לַזְּמַן אוֹבֵד כּוֹחוֹ....

22.1.1972

שבת שלום ומבורכת לך ולמשפחתך.

שמוליק

הכלל שסותר כמעט הכל

היה לי מורה לכימיה ששנא אותי ממש. נכון שזה פיזיקה, אבל אל תיקח אותי אליו....

דרך אהבת האדם שלך, גדי, הייתי בטעות זוכה להיות אינשטיין החדש

דברי תוככה, זועק, מתריע - קיומו של כדור הארץ לוטה בערפל ואתה זוקף אותו לאנטרופיה. תודה רבה לך גדי היקר, שנה אזרחית טובה.

.

בשבילי, המעניין בכל הנושא הוא הָאֶפֶקְט של דֶּזָ'א-ווּ שיש לו

עלַי - 

וכבר דיברתי/כתבתי לךָ על כך, באחת הפעמים הקודמוֹת: 

עוד נמצא אֶת עצמנו במצב של הַהַמְשָׂגוֹת והפיתוחים המדעיים 

הראשוניים - לדוגמה, עם הפרה-סוקראטיים: 

פָּרְמֶנִידֶס, ששלל אֶת התְּנוּעָה והתייחס אליה כאל אשליה (היה

חייב לשלול אותהּ, על פי הקוֹסְמוֹלוֹגְיָה שלו), 

זֵנוֹן, שהעמיד פָּרָדוֹקְסִים כדי לבסס אֶת ההנחוֹת של פרמנידס, 

ואפילו אפלטון ואריסטו* היו עם פרמנידס-זֵנוֹן.

אז אני שואלת אֶת עצמי: ואולי אנחנו בפנֵי תופעה דומה ..? 

אולי יבוא מישהו ויוכיח, בעזרת הכלים של ימינו, ש- 

"הַזְּמַן יֶשְׁנוֹ, הָאֵין-זְמַן אֵינֶנּוּ" ?  

בקיצור: יש לנו עוד  ה-מ-ו-ן  חומר למחשבה. 

תודה רבה-רבה!, גדי יקר. 

רבקה

---

*אריסטו סָטָה קצת, וסטייתו מרשימה אותי דווקא עכשיו. 

---

ולי פעם אמרו שלכל כלל יש יוצא מן הכלל

אז מהו הכלל בכלל...

קראתי ניסיתי להבין

אבל גיליתי

שאני לא מבינה בכלל

למה צריך להשקיע כל כך הרבה אנרגיה

בדבר פעוט שאינו פשוט כלל וכלל

כמו

לחיות...