חלק ה
צלצול הפעמון של דלת הכניסה של המשרד קטע את רצף קריאת המיילים של רוי שדנה עברה עליהם, וסיננה רק את אלה שרוי צריך לקרוא. היא נגשה לדלת, ופתחה אותה.
בפתח הדלת עמדה צעירה נאת מראה, כבת 30, שער שטני ארוך וגוף חטוב.
"בוקר טוב" אמרה הצעירה שקולה היה מהוסס משהו.
"בואי תכנסי, שבי בבקשה".
דנה הצביעה על הכיסא המיועד לאורחים.
"תודה, אני אחכה כאן בעמידה"
דנה נגשה לדלת חדרו של רוי ודפקה על הדלת.
"אפשר להכנס?" שאלה דנה
"כן, בודאי." ענה רוי שמבטו היה מופנה למסך המחשב. אתמול בערב כששב לביתו דיבר שוב עם אמו וקיבל ממנה את הפרטים של בנק הזרע, והיכן התקיים בדיוק תהליך ההפריה. עכשיו ניסה לאמת את הפרטים. בכוונתו לגשת לבנק הזרע, ולברר את זהותו של התורם שבזכותו הוא קיים, ואת בית החולים בה התבצעה ההפריה.
"האשה שטוענת שהיא אחותך נמצאת כאן."
רוי הביט בשעונו, השעה היתה אחת עשרה .
"תני לה להיכנס בבקשה" .
"תכנסי לחדר בבקשה, רוי נמצא בפנים".
כשנכנסה רוי נותר המום, מולו עמדה צעירה כבת 30 יפיפיה, בעל שיער שטני גולש, ופנים חלקות. גופה היה חטוב. ליבו של רוי פעם בחוזקה.
"באי שבי, איך קוראים לך?" שאל רוי.
"קוראים לי מיטל " אמרה, והתיישבה בכסא הנוסף שהיה בחדר.
"אמרת לי בטלפון שאני נולדתי מתרומת זרע, ושאת אחותי, מאיפה את יודעת שזה נכון?" שאל והביט במבט חודר בפניה של מיטל"
אמי זיכרונה לברכה עבדה בבנק הזרע שבבית חולים איכילוב, היא לא היתה נשואה, ורצתה להביא ילד לעולם. היא קיבלה תרומת זרע מבנק הזרע שנמצא בבית החולים.
בתור עובדת בבית החולים היתה לה גישה למידע מי התורם, ולמי הוא עוד תרם".מיטל השתתקה ונשמה נשימה עמוקה.
"נו, איך זה מתקשר אלי?" עכשיו רוי כבר נשמע סקרן.
כשסיימתי את השירות הצבאי נרשמתי ללימודים באוניברסיטת באר שבע, ושכרתי שם דירה קטנה. לפני שנתיים אימי חלתה לפתע במחלה הנוראית, וממש בימיה האחרונים חשפה בפני את הסוד הגדול שאני נולדתי מתרומת זרע, והיא גם אמרה לי שהתורם תרם זרע לעוד אישה אחת בלבד, וממש לפני מותה מסרה את שם האישה השניה".
"איך קוראים לאישה השניה"? שאל רוי, ובסתר ליבו קיווה שזה לא אמו.
"רחל" ענתה מיטל והביטה בפניו הנדהמות של רוי.
רוי שתק, בדמיונו ראה עצמו מתעופף לו בין העננים בשמיים, ושם המלאכים אומרים לו תקשיב לה היא צודקת , זו אמך רחל"..
" לאמי קוראים רחל " השיב רוי בפנים קפואות.
"אז אנחנו אחים רוי" ענתה מיטל .
"את יכולה להסביר לי כיצד מצאת אותי, איך הגעת לחניון של הבית שלי, איך זיהית שם את המכונית שלי? "
"כן אני יכולה". השיבה מיטל.
"רוי, יש לך שיחה חשובה מארצות הברית", אמרה דנה כשנכנסה לפתע לחדר.
"תעבירי לי את השיחה" השיב רוי.
"בואי מיטל, תחכי כמה דקות בחוץ עד שרוי יסיים את השיחה". דנה פנתה למיטל.
מיטל יצאה מהחדר והתיישבה בכיסא מול דנה .
ההמשך מחר..
