תרומת זרע - חלק ט'

חלק ט

מיטל שמעה את צלצול הטלפון כשהייתה ישובה ברכבת בדרכה חזרה לבאר שבע, היא ניסתה לעצום את עיניה ולהקשיב לרעש גלגלי המתכת של הרכבת  הנשחקים על פסי הפלדה. ראשה היה טרוד בפגישה מחרתיים עם רוי  במעבדה בתל אביב. תחושה מוזרה אפפה אותה, פתאום צץ לו רגש מיוחד לרוי, היא כל כך רצתה להיות לידו עכשיו. "אם הוא לא היה אחי הייתי "מתלבשת" עליו אמרה לעצמה בליבה בעצב.   מיטל  העבירה את הטלפון למצב שקט.

"אנא תתקשרי אלי בבקשה - דנה" , מיטל ראתה את ההודעה שנכנסה לנייד שלה.

"אני ברכבת בדרך הביתה, זה דחוף?"  סימסה  מיטל.

"כן זה דחוף," סימסה דנה בחזרה.

"כן דנה, מה הדחיפות ?" שאלה מיטל כשצלצלה לדנה לאחר שראתה את ההודעה השניה.

" תראי מיטל, אני מציעה לך להתרחק מרוי, הוא יצא עכשיו מהמשרד, ואני בטוחה שהוא הלך לברר עלייך פרטים נוספים. זה מצב מאוד בעייתי, רוי הוא אדם נפלא ורגיש, אבל גם מאוד עסוק ובעל קריירה תובענית. אם אכן יתברר שאת אחותו, הוא יתחיל לדאוג לך וזה עלול לעלות לו בקריירה ובקידום שלו, ואם הוא יגלה שאת לא אחותו למחצה, כי גם האפשרות הזאת קיימת, הוא יפגע מכל התרמית הזאת. אז פשוט תתרחקי ממנו".

"אבל אני בטוחה בזה, אימי לא היתה מספרת לי שיש לי אח למחצה, היא עבדה שם בבנק הזרע והכירה את התורם מבלי שהוא ידע על כך", בואי נחכה למחר ונראה מה התוצאה של בדיקת הדנ"א." אמרה מיטל.

"אני בכל זאת מציעה לך להתקשר אליו ולהגיד שאת יורדת מהעניין, ותחזירי לו את הכסף שהוא נתן לך" ענתה דנה.

"תני לי לחשוב על זה דנה, אני חייבת לנתק עכשיו.

דנה הביטה במכשיר הנייד שלה לאחר שהשיחה עם מיטל נותקה.

"היא לא תיקח ממני את רוי" אמרה לעצמה, ושבה לעסוק בענייני המשרד. בשש בערב סגרה את המחשב ונסעה לביתה .

***

רוי הגיע למעבדה כבר ברבע לחמש, ראשו היה טרוד ביחס למיטל . הוא זכר את דבריו של ד"ר איל . "אתה לא חייב לעזור לה" כך אמר. "מה הוא יודע ? מה הוא רמז לי?" חשב בליבו. תחושת התרגשות גדולה אפפה אותו. רוי חיכה בחוץ, וציפה לראות את מיטל מגיעה. בחמש בדיוק הגיעה מיטל. רוי התבונן בה בעיניים מלאות חיבה, מיטל היתה לבושה בשמלה אדומה, ושערה השטני הגולש התנופף קלות ברוח שנשבה בחוץ. השפתון האדום על שפתיה הדגיש את תווי פניה היפות. 

"מיטל, חיכיתי  לך" אמר רוי שלא מצא מילים טובות יותר להגיד.

"כן, אתה רואה, הגעתי," ענתה מיטל, ובליבה חשה שכמה חבל שרוי הוא אחיה  אחרת הייתה עושה הכל כדי שרוי יהיה איתה תמיד.

שניהם נכנסו למעבדה, נרשמו בקבלה, ונכנסו אל החדר המרווח אליו הפנתה אותם הפקידה בכניסה.

"קחו כל אחד מכם מבחנה, והכניסו בה את הקיסם טבול ברוק שלכם " אמר הבחור עם החלוק הלבן שחיכה לבואם.

רוי ומיטל  טבלו את הקיסם ברוק שלהם למבחנה והחזירו לבחור.

"תחזרו בעוד יומיים בשעה חמש, תהיה אז התשובה" אמר כשלקח את המבחנות, ונכנס לחדר המעבדה עצמה.

"מה דעתך שנשב בבית הקפה הסמוך?" שאל רוי את מיטל.

"בסדר גמור, בוא ניגש לשם" ענתה.

רוי הביט שוב בפניה של מיטל, ובסתר ליבו קיווה שהתוצאה של הבדיקה תהיה שלילית.

ההמשך מחר