רינת ציפורים

ציפורים נדירות פוקדות את חלונך, מנביטים בך שורשים... תודה רבה לך עליזה היקרה, שבת טובה.

קוֹל רִנַּת הַצִּפּוֹרִים

בּוֹקֵעַ מִנִּבְכֵי הַלֵּב

צִפּוֹרֵי שִׁיר נְדִירוֹת

בְּנִשְׁמָתֵךְ מִתְעוֹפְפוֹת

וְאָז הוֹפְכוֹת לְשִׁיר.

שיר מקסים כתבת עליזה יקרה , המון קסם ורינת ציפורים עולים ממנו.

שבת שלום קסום ומבורך

שמוליק

לו היית ציפור, ציפור שיר קסומה הנוסקת אל חלומה. את מתבוננת בציפורים, נפשך מתרחבת למשמע רינתם, אך את עצמך נשקפת בהם. לו היית ציפור. אך מבחינתך את ציפור דוהה... כמה עצובה התחושה הזאת.  

בנינו לנו קן בגופנו 

ונותרנו לקנן עם הכאב והעצב 

במקום פשוט לעוף 

יפהפה שירך אהובה 

שבוע קסום

רינה של ממש 

את כותבת רך מחבק 

כה אימהי 

אוהבת מלא

.

רינת הציפורים הנפלאה, החודרת, האלמותית, מזכירה לךְ

אֶת היותך בלי כנפיים, 

ואֶת רצונך להיות ציפור ולדאוֹת כמוה.. 

נוגה. רגיש. אומֵר אמת פנימית, כמיהה. 

ויפהפה. 

תודה רבה-רבה-רבה, עליזה יקרה. 

<לב>

רבקה

---