חלק י
בבית הקפה הקטן שמול המעבדה ישבו עוד שני זוגות. רוי ומיטל בחרו לשבת בשולחן צדדי. רוי הזמין קפה הפוך למיטל ולו, ושני קרואסונים עם שקדים.
"איך הסתדרת עם בעל הדירה?" שאל רוי.
"נתתי לו את הכסף, אני מאד מודה לך רוי." יש לי עכשיו שקט ממנו לחודש .
נראה מה יהיה בחודש הבא."
"אני אתן לך עוד חמש עשרה אלף ₪ אחרי שנשמע את תוצאות הבדיקה" אמר רוי.
בליבו קיווה שיתברר שחלה טעות, ושמיטל היא לא אחותו למחצה, אולי אז יציע לה לצאת יחד כבני זוג ,ואז השמיים הם הגבול.
"אבל אימה של מיטל נתנה פרטים מדויקים על אמך, לא יכולה להיות כאן טעות" אמר לו הקול הפנימי.
"תודה רוי" שמע רוי את מיטל אומרת כשלגמה מהקפה ואכלה את הקרואסון.
לאחר כשעה החליטו להיפרד ולנסוע כל אחד לביתו.
"נתראה כאן בעוד יומים בחמש" אמר רוי לפני שנפרדו.
"כן, אני כבר מחכה בקוצר רוח לתשובה" ענתה מיטל.
רוי הביט בעיניה של מיטל, היה נדמה לו שהוא רואה בהן ניצוצות של אהבה.
"נפגש כאן בבית הקפה בשעה ארבע" אמר רוי.
"הפעם אני מזמינה אותך לקפה" צחקה מיטל.
"אין בעיה, רק תגיעי" אמר רוי ולחץ את ידה בטרם נפרדו.
רוי הגיע למשרד למחרת מוקדם בבוקר, עוד לפני שדנה הגיעה. ההתרגשות מכל מה שמתרחש הדירה שינה מעיניו. האם הרגשות שהחל לפתח כלפי מיטל לא יפגעו בו בסופו של דבר?
"אתה לא מכיר אותה, אתה לא חייב לה כלום" אמר לו הקול הפנימי.
"אני לא כזה" אמר לעצמו.
"למה שלא תקשיב לעצה של ד"ר איל?" שוב דיבר עם עצמו.
"בוקר טוב, מה אתה עושה כאן כל כך מוקדם?" רוי שהיה טרוד עם עצמו לא שמע את דנה שנכנסה למשרד.
"בוקר טוב, התעוררתי מוקדם והחלטתי לבוא למשרד" מחר אני אדע אם יש לי אחות או לא.
"אתה באמת רוצה לדעת רוי?"
רוי הביט בדנה ושתק לכמה שניות.
"את מאמינה בגורל דנה?
"רוי תעזוב אותה, רק תתן לה כסף היא תשכח אותך,"
"אני לא חייב לתת לה כסף דנה" .
"זה מה שאמר לך ד"ר איל " אמר לו הקול הפנימי.
מצד אחד אם יתברר שמיטל אחותו הוא יצטרך לתמוך בה לפרק זמן ארוך, ואם לא האם יכול להתפתח ביניהם קשר מבלי שייפגע?
דנה לא ענתה , היא התיישבה והחלה בעבודתה, רוי לא שם לב לסערת הרגשות בה דנה נמצאת.
למחרת מיטל ורוי נפגשו שוב בבית הקפה מחכים לקבלת תשובה על בדיקת הדנ"א. צלצול הטלפון של רוי קטע את השיחה שהתנהלה ביניהם על הילדות וההתבגרות בלי אבא, רוי גם הביע צער על מות אימה של מיטל.
"כן, מי זה? " שאל רוי.
"אתם יכולים לבוא למעבדה" נשמע קול נשי מעברו השני של הקו.
"אוקי, אנחנו מגיעים עוד כמה דקות" השיב רוי.
"מיטל, בואי ניגש למעבדה, קוראים לנו" אמר רוי כשהוא מביט במיטל .
לאחר שמיטל שילמה על הקפה והקרואסונים קמו שניהם ויצאו מבית הקפה ותוך מספר דקות היו במעבדה.
"תשמעו", פנתה אליהם עובדת המעבדה.
"תוצאות הבדיקה מראות שאין ביניכם קשר גנטי" אמרה כשהיא מגישה לרוי ולמיטל מעטפות עם תוצאות הבדיקה.
המידע הזה נפל על רוי ומיטל כרעם ביום בהיר.
"זה לא יכול להיות, אימא שלי לא טעתה". מיטל היתה המומה.
רוי תפש בידיו את ראשו והתהלך ימינה ושמאלה.
"מה עושים עכשיו?" שאל הקול הפנימי שלו .
רוי ניגש למיטל וחיבק אותה.
"אולי טוב שכך מיטל" אמר
מיטל שתקה, ראשה היה מורכן, היא פשוט לא ידעה מה לומר.
"אני צריכה להחזיר לך את הכסף שנתת לי". זה מה הצליחה להגיד.
"את לא צריכה להחזיר לי מיטל, אני מאמין בגורל, וכנראה שזו היתה הדרך שבה היינו אמורים לפגוש אחד את השנייה."
רוי הביט בהודעה שנכנסה לטלפון הנייד שלו. היתה זו הודעה מדנה
"יש חדש רוי?" כתבה
"כן, אנחנו לא אחים" סימס לה רוי בחזרה.
****
חלק יא
דנה התיישבה מול המחשב שבביתה. היא ראתה את מבטי האהבה שרוי שלח למיטל, היה קשה לה עם זה, היא קיוותה בכל ליבה שרוי ומיטל הם אחים, ואז רוי אולי יבחין כמה היא דנה רוצה אותו, אבל זה לא קרה. ההודעה ששלח לה רוי טרפה את הקלפים אצלה .
"אני לא יכולה להמשיך ככה לעבוד עם רוי" אמרה לעצמה.
מחר בבוקר אגיש לרוי מכתב התפטרות, אמצא כבר סיבה כלשהיא להחלטה להתפטר.
דנה כתבה את המכתב כשדמעות זולגות מעיניה.
לאחר שהדפיסה אותו במדפסת הביתית הקטנה שלה הכניסה אותו למעטפה והניחה את המכתב על השולחן.
"מחר אגיש לו את המכתב" אמרה לעצמה לפני שהלכה לישון.
****
"כל כך הרבה דברים לא ברורים בסיפור הזה אבל זה ממש לא חשוב ולא מעניין אותי" אמר רוי למיטל.
"אני חייבת לברר איך קרתה הטעות, והאם יש לי אח, אני לבד בחיים רוי"
"את כבר לא לבד מיטל, מעכשיו יש לך אותי." ענה רוי.
בעיני רוחו ראה את החיוך המסתורי בפניו של ד"ר איל. הוא ידע שאנחנו לא אחים לכן לא היתה לו בעיה שאני לא אעזור למיטל, הייתי צריך להבין זאת מדבריו, הוא לא יכול היה להגיד לי את זה"
החיבוק והנשיקה שרוי נתן למיטל והנשיקה שהחזירה לו מיטל לא הותירו ספק לגבי כוונותיו של רוי..
***
"אימא, הבחורה שאמרה שהיא אחותי אז היא לא אחותי" רוי שצלצל לאמו בישר לה את הבשורה בהתרגשות רבה..
"תודה לאל, היא כבר לא תבקש ממך כסף" אמרה רחל אמו של רוי כשאנחת רווחה נשמעה בקולה.
"אמא, יש לי עוד בשורה להגיד לך"
"מה הבשורה? בן יקר"
"קוראים לה מיטל ואנחנו באים לבקר אותך עכשיו "...
רוי הביט בעיניה של מיטל ונדמה לו ששוב ראה בהן ניצוץ של אהבה.
תם ונשלם
תודה לכם חברות וחברים יקרים על שהשקעתם מזמנכם וקראתם את הסיפור מתחילתו ועד סופו.
תודה מיוחדת לד"ר דוד נוסם חברי משכבר הימים על העצות המקצעיות שנתן לי לגבי תרומת זרע ובדיקת דנ"א.
