בערך הדברים

נרות הנפש היו דיונים
מעונים של גמרא
 וויכוחים בוכים
שמע, משמע, משמעויות
וגעיות
לעתים של כבשה
תמימה.
עם עדר זאבים
אורבים
ושעות זולגות
כדמעות שאינן מלוחות מדיי

כשעוות נוטפות
מנרות שעל ראשם
הלהבות עטויות
באישם מלחכות קצווי חשכות

והאור עולה רועד
לעת מועד
עודך מנפנפת בניירות
הוכחות חותכות
התובעת השופטת
והסורג .

הנפש עודה מבעירה
גחלים
על זמן שחרג
מוותרת על הנהלים ושעת
כניסת השבת המדוייקת
ממרקת זוג פמוטים
עמדנו שובתים
לא היו עוד ביננו שופטים
החללים היו גדולים מדיי
היקום מתרחב
היה מתרחק
ומוחק עד דק
כל סיכוי לאיחוי
ראינו את הכוכבים
בעיניים
כיצד הם בורחים
היינו יקומים
ונעורים לאורם
היינו אורות עמומים
וקרים
עד שנמתח הזמן לעקומה
עד שהיינו נופלים עוד קומה
מהרקיעים הנבקעים
ללא הגשמה

נפנפי את הרוח לצדדים
הנחי את העיקר
היקר
שפדי את הבשר
והניחי על גחלים.
בשביעי גם אלוהים חדל
נוחי.

בשבת הבאה עלינו
בהפתעה

הדליקי
שוב את  הנרות
חללי.

ראי  השעווה זולגת
לאיטה
הנפש מתבהרת
ברורה לאורה

תתקדשי תתחדשי
גם עניין זה פישרו
במחשבה

באמונה טמונה
לעיתים רק תמונה
של אמא קדומה
וסבא רבה
לכי אישה חסודה לטהרה
מי גשמים נקווים
בזו השעה,

הנשים טובלות
שבע פעמים עד המים
הופכים טמאים לשתייה
לעת מצור ומלחמה
שעה והחמה תשקע
תבוא ותעלה התבונה
ראי אותן חסודות,
כחסידות על רגל אחת
אינן נודדות
מחום לקור
ושור הבר עוד רובץ
בבוץ
עמדת  תור
 אישה באה בדורות
והחסידים מרקדים חסדים
רחוקים מהעין ומהלב.
עכשיו השעה טהורה וכשרה ברורה
כתורה של אמונה חדשה
בברית
מראשית ועד אחרית כרוכה
כמו בספר עתיק

בזו השכונה העתיקה
אן פמיניסטית
או קומוניסטית
ולו אחת  להשוואה
מי הצרורה והברורה
והעטופה בהינומה נכונה
שתלשין למשטרת האמונה
XXX
השעה ראויה
אני מוזג
וזולג בנפשי לכוס
חובש כיפה מחפה על הזמנים
על ראשך הרעלה
מקדשים ודשים בבערה
XXX
מלאכי עליון מלאכי שלווה
בצאתכם בואכם
מלאכי חבלה
מלך מלכים
בין התפילות
מופיעות משלחות
חלומות רפאים מנפצות שתיקות
מעונות

בשבתות חגים
ומועדים נופלים אפיים
גוי של שבת מבעיר 
גחלים .

בחללים המחוללים
במרחקים בחוקים
הנמחקים,החטאים
נוטים על צידם

ואנו שוב עוטים את פרוכת
העיתים
XXX
11.2.2001