נסוג אל עצמי

מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה

מִתְנַהֶלֶת חֲגִיגָה

מִשָּׁם מְנַהֵל הוּא אֶת חַיָּיו

שִׂיחוֹת עִם אִימוּגִ'ים

מִסְתַּיְּמוֹת בִּנְשִׁיקָה

וּבַסָּדִין הַחַשְׁמַלִּי

הָאֵנֶרְגִּיָּה עוֹלָה

כִּי הַכֹּל קוֹרֶה שָׁם

מֵעַל לַסָּדִין

וּמִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה..

מקסים צביקה השיר שכתבת על החגיגה בין הסדין החשמלי ולשמיכה ביום חורף קר.

סופ"ש נעים

שמוליק

ממש אחלה כייף וזורם;צביק..אהבתי!

ביום חורף קר

החיים מתנהלים בין הסדין החשמלי

והשמיכה.

שם בפנים אפשר להתכתב בטלפון הנייד

לעוף על כנפי הדמיון

לקבל תשובה

חבל שהשפתיים האדומות הן רק אימוג'י ולא....

שפתיים אמתיות.

חמים טעים ונהדר 

.

שמיכה חשמלית ושמהּ - ? 

העיקר: החשמל בין הסלולריים. 

:))

זורם יופי, אגב.  

תודה רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

רבקה

---

גם ממרחק היא מחזקת אותך בימים פחות טובים. ויש לזה המון כוח לאכפתיות הזאת, הקירבה והאהבה. 

והתקשורת נעשית בסלולר, כרגע תנוח