מֵיטַב הַשִּׁיר כְּזָבוֹ, ...

אהובים כנראה פחות על הקוראים, יעדיפו הם שירי אהבה רכים. ואני אוהבת את שניהם. למרות שלא מדויק להשתמש במילה: "אוהבת" לגבי שירי מחאה. אך הם מדברים אלי מאוד. 

<לב>

מעורר מחשבות, נוגה, זועק - לא מכבר שאלו אותך מדוע שירי אהבה רדודים מתקבלים ואילו שירי מחאה לא, עם מיטב האכזבה. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב קסום. כנראה שהציבור מעדיף שירי אהבה רדודים כי הם לא מביעים מחאה על המתחולל בחיים.

<לב>

שִׁירִים הֵם

לֹא רַק מִלִּים

לֹא שִׁירֵי אַהֲבָה 

וְלֹא שִׁירֵי מְחָאָה

כִּי שִׁירִים

מְחַפְּשִׂים נֶחָמָה

בְּלֵב הַקּוֹרְאִים.

כָּל שִׁיר 

אֶת הָעוֹלָם מְשַׁנֶּה

וְזֶה לֹא מְשַׁנֶּה

אִם עָמֹק אוֹ רָדוּד

הוּא הַמֶּסֶר

וְאִם אֲמִתִּי

אוֹ דִּמְיוֹנִי

אוֹ אִם רַק מְבַטֵּא

אֶת מַשְׂאַת הַנֶּפֶשׁ.

כִּי שִׁירִים

הֵם לֹא רַק מִלִּים

וְרָצוֹן לְשִׁנּוּי

בְּתוֹכָם הֵם נוֹשְׂאִים.

תודה רבקה יקרה על השיר שכתבת , על ההבחנה בין שיר אהבה לשיר מחאה ועל שירת ימי הביניים . שיר הוא לא רק מילים בין אם הוא רדוד או עמוק . שיר הוא המסר אותו הכותב מעביר לקוראים.

סופ"ש נעים

שמוליק

<לב> <חיוך> <לב> 

אדם מטבעו פונה למואר

תודה

<לב>

המימרה "מיטב השיר כזבו" אינה פרי חידושם של משוררי ימי הביניים,

אף שנהפכה לסמלה של התיאוריה הפואטית היהודית-ערבית בת התקופה.

המקור לפתגם זה מיוחס לאריסטו (בחיבורו "המטפיסיקה"),

וכדברי המשורר עמנואל הרומי (1270-אחרי 1328): "דרך המשוררים בכל האמונות" הסתמכה על אותו חכם שאמר "מיטב השיר כזבו".

פתגם זה הגיע אל היהודים, ככל הנראה,

בניסוחו הערבי: "היפה שבשיר רוב שקריו, והטוב שבדיבור הגוזמה שבו",

ובגלגולו העברי הוא לבש את צורת הפתגם הנפוץ.

בספרו "נחל קדומים" (תרי"ג), מספר י"ל דוקעס על "אריסטו ראש החכמים בארץ יון" שטבע את הפתגם הזה,

ובהזדמנות זו הוא טורח ומלקט מספר רב של מקורות עבריים המביאים אותו.

מה הוא אותו כזב שירי שהפואטיקנים והמשוררים של ימי הביניים כה התהדרו בו וקשרו אותו למהותה של השירה?

האימרה "מיטב השיר כזבו" פתוחה לכמה פירושים: שקר עובדתי,

המוסב על תוכן השיר, וכזב מטאפורי המתייחס אל לשון השיר.

בתקופתו של אבן עזרא כמעט שלא העסיקה את המשוררים המהימנות החווייתית של השיר,

כפי שאנו נוטים לעסוק בה בימינו. השירה לא נמדדה על פי ערך האמת שלה,

אלא על פי סגולותיה האסתטיות, שנבעו במידה רבה מאופיה הכוזב של לשונה הפיגורטיווית.

המימרה "מיטב השיר כזבו" נתפשה בדרך כלל כמרמזת על חשיבותו של הממד המטאפורי של השירה.

סילוף האמת על ידי המשורר כרוך בשימושו בלשון "שקרית"

- שימוש בביטויים מושאלים,

בניגוד לשימוש בלשון הפשט.

דימויים, מטאפורות וביטויים מושאלים, המשנים,

בעצם, את המשמעות, הם עיקר בשירה,

ועל כן כדאי לו למשורר שיפליא לעשות בהם על מנת שייחשב שירו ראוי.

מכאן קצרה היתה הדרך לתפישת השיר כתוצר מלאכותי של כשרון אמנותי,

ואת תהליך כתיבתו - כמלאכת מחשבת מודעת.

I Had My Say 

<לב> ב-"פואטיקה" אריסטו כתב על הַמֶּטָפוֹרוֹת, למען הדיוק. ולא רק עליהן. לדעתו, המטפורה היא האמצעי הלירי הטוב בין כולם. (כך אני זוכרת, בכל אופן.)/ תודה על החריש העמוק שעשית, רחל אהובה. <לב> 

.

"המטפיסיקה" של אריסטו אצלי - אבל אני לא 

מגיעה אל הספר: גבוה מדיי בספריה שלי. 

אז הלכתי ל-ויקיפדיה, בידיעה שאמצא רק 

סיכומים, תמציוֹת.

בעברית: nada. 

בצרפתית ובאנגלית: לא מגיעים לפתגם ו/או 

לפואטיקה בכלל. 

בספרדית: בספר ה-VI  (השישי, E אצלו), יש 

תזכורת. 

אגב: 

כל מי שיודע קצת בתחום תולדות הספרוּת, 

ובוודאי אחת כמוני, ששפת האֵם היא ספרדית, 

יודע על ההשפעה האריסטוטלית על הספרות 

ועל הפילוסופיה הערבית, וממנה, על הספרות 

והפילוסופיה היהודית-עברית בימה"ב. לא

לשכוח שהרמב"ם בא מ"שם" , מֵהֶם/מהן. 

אגב נוסף, רחל אהובה: 

לא עולה על דעתי להעמיס אֶת כל הידע בתוך 

משהו שאמור להיות קליט - לתוך שיר, למשל. 

זֶה מעשה שעולה רק על דעתךְ ... :))

תודה רבה שוב. 

רבקה

---

שירי אהבה שירי מחאה 

גם אלו וגם אלו זקוקים לקצת מן הכזב כדי להיות באמת שיר

כך אמרו אותם משוררים ענקים בימי הביניים

וכך בעצם אמרו פייטנים בכל הדורות

גם בלי לדעת את הביטוי היפה הזה

כך כתבו שירים...

ומטבע האדם, הוא מתחבר לשירי אהבה יותר מאשר לשירי מחאה

אולי כי הכי קל לברוח מהמציאות למין אוטופייה

שבעצם לא ממש קיימת.

אכן - מיטב השיר כזבו...

רבקתי היקרה,

הרגשתי את מצב הרוח שבו כתבת

והוא היה קצת כואב

מאוכזב

ראיתי שפה תחתונה משורבבת קדימה -

מה לעשות,

זה מה יש.

<לב> מה לעשות, אַתְּ קוראת אותי היטב. תודה רבה-רבה לךְ, <לב> נוריתי יקירתי! <לב>

תמיד במצע הרך 

לשכוח תלאות יום. 

יום מבורך אהובה

<לב> <חיוך> <לב>

מבטיח לכתב הלילה שיר מחאה. נראה מי כן ומי לא....

הוא לא יהיה רדוד. זה בטוח. כולם יטבעו בו. אבל לך אשלח גלגל הצלה כי אני פשוט אוהב אותך. 

<לב> תודה רבה-גדולה על גלגל ההצלה ועל האהבה, <לב> אודי יקר. <חיוך> <לב>

אהבתי את הכל נותרתי עם 

לֹא מִזְּמַן שָׁאֲלוּ אוֹתִי 

לָמָּה שִׁירֵי אַהֲבָה אֲפִלּוּ הָרְדוּדִים שֶׁבָּהֶם תָּמִיד-תָּמִיד מִתְקַבְּלִים

יָפֶה בְּעוֹד שִׁירֵי מְחָאָה לֹא. נוּ בֶּאֱמֶת. "שִׁיר לַשָּׁלוֹם" כְּבָר נִכְתַּב. וְ..?  

מֵיטַב הַשִּׁיר: כְּזָבוֹ.

סופש מחבק וגמנעים

<לב> <לב> <לב>

יש לה גוונים רבים ואני דווקא מתחבר לשירי מחאה ושירים פילוסופיים ולא רק שירי אהבה רכים  

<לב> תודה <לב> רבה!, יום טוב יקר. <לב>