באבן על נורדאו

פרש והסבר נא....

שליט עולם שיש בו, 

שיגעון גדלות

תחושת חוזק ועליונות,

התנשאות חולנית, 

ממית שואה על העולם.

והיכן אנו בתמונה ... 

חזק אודי כתבת מליבך.

תודה ושבת טובה !!! 

קרבנות הם קרבנות הם קרבנות. כאב הוא כאב עליהם ועל כל הסבל המיותר

בְּבֵית קָפֶה שׁוֹתֶה קָפֶה הָפוּךְ

קוֹרֵא אֶת הָעִתּוֹן

וּבַחוּץ רָצִים אָז מָרָתוֹן

וְהָרָצִים רָצִים לְשׁוּם מָקוֹם.

הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁבַּחוּץ מְאִירָה 

כָּאן אֶת הַיּוֹם 

וְהַפְּרָחִים עַכְשָׁו פּוֹרְחִים

לַמְרוֹת יָמִים שֶׁל חֹרֶף.

בְּבֵית קָפֶה קָטָן 

שׁוֹתֶה קָפֶה הָפוּךְ

רַק הָעוֹלָם הָפַךְ 

לִהְיוֹת עוֹלָם הָפוּךְ

כְּשֶׁמִּלְחָמָה בְּלִי שׁוּם סִבָּה

הִכְּתָה בְּתַדְהֵמָה

אֶת הָאֲנָשִׁים 

שֶׁצְּרִיכִים עַכְשָׁו לָרוּץ

וְנָסִים אָז עַל נַפְשָׁם

וְאֶפְשָׁר לוֹמַר בְּבִטָּחוֹן

שֶׁהָרִיצָה הַזֹּאת 

הִיא לֹא רִיצַת הֲמָרָתוֹן..

במכחול מילותך אודי היקר ציירת לנו תמונת מצב הזוייה ועצובה על רקע ריצת המרתון כאן בתל- אביב. גם כוס קפה הפוך לא משכיח את הכעס על המלחמה המיותרת שעולה מתוך שירך המקסים.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

נפלא השיר ונפלאה תגובתך שמוליק יקירי.

ולא, לא התענגתי. פשוט מילאתי את חובתי

לחבר יקר 

מלחמה מתחוללת ואתה בברכת מזל טוב לחבר, יושב ומתענג בבית קפה. כמה מוזרים החיים, באמת לא נוכל לשער מה יקרה בעוד שנה לטוב או לרע. 

מרתון וחיי שגרה בתל אביב ומנגד מלחמה נוראית, מי היה מאמין