כל עונה משתנה

כָּל עוֹנָה מִשְׁתַּנָּה/עידית אורדן ©

אַרְצִי הַנֶּהֱדֶרֶת

בְּעוֹנוֹת הַשָּׁנָה אַתְּ מִתְהַדֶּרֶת

בְּכָל עוֹנָה אַת מִשְׁתַּנָּה

וַאֲנִי אוֹהֶבֶת עוֹנוֹתַיִךְ רוֹב הַשָּׁנָה.

כְּשֶלוֹבֶשֶׁת אַת שִׂמְלָה חוּמָה כַּסְתָיו

וְעָלֶיהָ עָלִים בִּגְוָנֵי הָאָדֹם, וְהַזָּהָב,

אַת כּוֹבַע רְחַב שׁוּלַיִם האָפֹר, מֵעַל חוֹבֶשֶת

וְשִׂמָלתֵךְ נָעָה בָּרוּחַ וּמְלַחֶשֶת.

בַּחֹרֶף מֵעָלַיִךְ מִטְפַּחַת רְחָבָה וַאֲפֹרָה.

בַּהֲמוֹן טִפּוֹת שְׁקוּפוֹת, הִיא עֲטוּרָה

עַל גְּלִימָתֵךְ נָעוֹת מִטְרִיּוֹת

גְּדוֹלוֹת, קְטַנּוֹת וְצִבְעוֹנִיּוֹת

מִלְּמַעְלָה עַד לְמַטָּה מִתְפַּתְּלִים

נְהָרוֹת, יוּבַלִּים וּמַפָּלִים

כְּחֻלִּים, אֲרֻכִּים וּקְצָרִים

בִּידֵי אָמָּן מְצֻיָּרִים.

יָפָה בָּאָבִיב בְּמֶזֶג הָאֲוִיר הַנָּעִים

זְרוּעָה בִּפְרָחִים בִּשְׁלַל צְבָעִים,

גַּם עֵצִים יְרֻקִּים מְלַבְלְבִים.

בִּגְוָנֵיהֶם הַמַּרְהִיבִים

מֵעַל, כּוֹבַע תְּכֵלֶת בּוֹ עִגּוּל צָהֹב חוֹבֶשֶׁת

בְּמַרְאֵךְ אֶת רוֹאַיִךְ כּוֹבֶשֶׁת

גּוֹלְשׁוֹת מֵהַשֶּׁמֶשׁ קַרְנַיִם זוֹהֲרוֹת.

וְאוֹתָךְ ,ארצי, בְּאוֹרָן מְאִירוֹת

בַּקַּיִץ אֶת שִׂמְלָתֵךְ מְכַסִּים קוֹצִים

וּבֵינֵיהֶם פֵּרוֹת עַל הַעֵצִים

צִיּוּרִים שֶׁל יָם וָחוֹל וַאֲנָשִׁים

בַּיָּם שׂוֹחִים וְעַל גַּלִּים גּוֹלְשִׁים

עוֹנוֹת, מָה קָרָה לָכֵן לָאַחֲרוֹנָה?

כָּל עוֹנָה מִשְׁתַּנָּה.

עוֹנוֹת אַתֶּן מִתְבַּלְבְּלוֹת

מֻקְדַּם יוֹתֵר מְלַבְלְבוֹת

שבת שמחה ופורחת!