הרגשת מתקתקות

הִרְהוּרִים שֶׁל פֶּסֶק זְמַן, הַרְגָּשַׁת מְתַקְתַּקּוּת, לַחֳצוֹת רַמְזוֹר יָרוֹק בְּנִבְכֵי הַלַּיְלָה. נָכוֹן שֶׁאָמַרְתִּי לִכְתוֹב, שִׁרְבּוּט קַל כְּדֵי לְנַחֵם מַצְפּוּנִי הַמְצַוֵּנִי רַק כַּמָּה מִלִּים, תַּבְנִיוֹת מִשְׁפָּטִים עַל בְּלִימַת הַלַּשוֹן. כְּשֶׁלְפֶתַע בְּכִי יַלְדִי מְתַעְתֵּעַ אֶל טֵרוּף הַזְּמַן הַזֶּה וְרוֹחֵץ אֶת הַכְּתָמִים הָאֳדוּמִּים; וְעוֹד נִדְבָּך נֶחֱסָם מִמֶּנִי וְעַד שִׂיא הָאוֹשֶׁר