סיפור קצר: מלא סדקים

בִּזְהִירוּת מֻפְגֶּנֶת

עָשָׂה מָה שֶׁעָשָׂה

וְלֹא שָׂם לֵב 

אֵיךְ שֶׁמָּסָךְ הַטֵּלֵפוֹן נִשְׁבַּר

וְלָאִשָּׁה בִּזְהִירוּת סִפֵּר

אֵיךְ שֶׁאֵת לִבּוֹ 

הַטֵּלֵפוֹן שָׁבַר.

מקסים צביקה היקר השיר שמסביר לכולם כי גם עם מסך שבור ניתן לחיות וליהנות.

יום טוב ומבורך

שמוליק

הוא סימבול לסדקים שבחייו, שבליבו. הרי הכל יכול היה להיות מושלם, אך הבקעים מתגלים וקיימים, קונפליקטים נוצרים עוד ועוד בחייו. אוי, זה מכאיב. 

כך חייו מלאי סדקים ומהמורות . למה? הרי הכל היה יכול להיות מושלם כל כך 

החיים הם לא פקניק, אמר פעם משהו,

הם מלאים בסדקים 

כמו מסך של טלפון שגולש מהמטה והמסך נסדק

ואז כל הכתוב וכל תומנה - הסדקים חורצים אותם.

גם לאדם זהיר המכלכל בתבונה את חייו

נוצרים סדקים...

יפה כתבת על מעשי האהבה של האיש הזהיר ורעייתו הנפלאה :)* 

במסך מחורץ

קורא היום האיש-

מילות שיר כותב

צופה בסרטי אהבה  

ואומר לעצמו:

יש להתרגל גם לחיים סדוקים.

פלאפון סדוק מזכיר לו את חייו הסדוקים-יש דמיון ביניהם

יום נעים איש יקר

ממני מרים

.

המרירוּת שבשורה האחרונה - יש בה כאב גדול. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. 

רבקה

---