בין השורות

וזה כואב , מצד שני זה חשוב לך להיות מקועקע וזו הבחירה שלך להתקעקע 

זִכְרוֹנוֹת וּתְחוּשׁוֹת

בְּלִבֵּךְ הוֹפְכִים 

לַשִּׁירִים הַחֲרוּטִים

עַל דַּף הַנְּשָׁמָה

שָׁם מִסְתַּתֶּרֶת הַתִּקְוָה

וְגַם הַצִּפִּיָּה..

מקסים ונוגע השיר שכתבת יקי היקר , שירתך אותה אתה חורט על דף נשמתך תעלים לבסוף את הכאב השוכן בתוך לבך.

יום טוב וחיבוק ממני

שמוליק

שיר יפה להפליא שהזכיר לי שבימי עבודתי במס הכנזה זכיתי במקום ראשון בתחרות שמות לבטאון האגף: בין השומות....

העליתי חיוך על פניך, יקי היקר?

מקצהו של העט הנובע נובעות מילותיך צבועות בצבע הכאב. ולכתיבה יכולת ריכוך והפגת כאב. ואתה מחכה כי היא תשפיע והרווחה לנפש תגיעה. 

תמיד יהיו רווחי תקווה 

המה הנחמה 

בין הייסורים 

יום שכולו טוב יקר

עוצמתי, אופטימי - אתה חורט בשורות את כאבך מתוך תקווה כי הפצעים יגלידו. תודה רבה לך יקי היקר, בהצלחה רבה לך מקרב לב.

לכדי שירה, אוגד אותן כזר ומביא את עצמך פנימה 

ומי ייתן ויגלידו הכאבים הפוצעים

.

אה. 

יש בי כאב - משמע: יש בי חיים. 

יש בי חיים - משמע: יש בי תקווה.

מרווחי הכאב והפצעים הִנָּם שקופים - אבל קיימים. 

צפורן העט הנובע כְּיודעת ומכילה - דימוי נפלא, כי חריטה 

אומרת כאב, אִם כי מסוג אחר, נוסף: ממד הזמן.   

(אני מרגישה שאני מקלקלת וגורעת מן השיר הַזֶּה ...)

תודה רבה-רבה-רבה, יקי אהוב, מְשׁוֹרֵר (כבר אמרתי, נכון?).

שלךָ ואִתְּךָ, 

רבקה

---

לא מקלקלת ולא גורעת.. את נהדרת ! 

בציפורן עט הנובע שלך אתה חורט מילים,

שפוצעות את נפשך.

אתה מחכה שהפצעם יגלידו והדיו לא יצרוב בכאב.