מתחת ומעל לכיור של שרה....../ יעל כרמי גבאי

מתחת ומעל לכיור של שרה....../ יעל כרמי גבאי

היום היא לא עשתה קובה,  אין פירורים,

 היא עשתה היום טחינה,

אבל מה? לא שמה לימון..

וכבר אמרו ש.. 'לימון מוסיף המון'.....

כך ישבו,הצטרף אליהן מקק,

כמעט מעולף

ביקש קצת קולה.  להחיות את הנשמה.

מאז הזלילה הגדולה של הלילה של שרה,

 לא בא לפיו דבר...

  גווע ברעב.

- חכה,  אמרו לו הנמלים,

'קולה' - שרה השמנה שותה רק בצהרים ,

עם עוגת שוקולד,

תתאפק,

אתה יודע ששרה בדיאטה........

הצטנף מקק מאוכזב אל שתי הנמלים.

ממתין ששרה,  תגיע אל חדר הכלים...

ושרה השמנה, אין לה מה למהר,

 קמה רק בעשר,  פחות או יותר

ומיד כשהיא קמה,  מתעוררים לתחייה,

 כל יושבי המחילה , מתחת לכיור של שרה......

שרה מכינה מגש גדול, היא לא אוהבת לבזבז אנרגיה,

 בשביל מה לצעוד שוב אל המטבח,

 כדאי שהכללללללללל  יהיה בהינף יד...

ראשית היא עושה חביתה עם בצל,

זה רק משהו קל....

מוסיפה גביע של יוגורט, דל שומן כמובן.

שתי פרוסות לחם,

ואם צריך יותר,שרה לא תתעצל,

 בשביל זה היא תהייה מוכנה

לצעוד שוב שבע בלטות...

פחות או יותר...

מוסיפה כוס קפה עם חלב,

 בלי סוכר, היא משננת לעצמה,

 ממילא עוגת השוקולד מתוקה מספיק...

נשענת על השיש , נאנחת

חותכת קטן סלט ירקות  קצוץ קטן,

 כדי שתוכל לבלוע מיד,

קשה לה לאכול , עם השיניים התותבות,

 אז היא רק גורסת...

ומלמטה, ממתינים חבוקים בשקט,

שתי נמלים, ומקק, שעושים עצמם ישנים

 עד שהשמנה,  תסיים להכין את הארוחה...

ורק דבר אחד הם לא מבינים -

במחילה מכבודכם..

יושבי המחילה, מתחת לכיור של שרה........

 אם היא בדיאטה  -  ה  ש  מ  נ  ה,

למה היא אוספת את כל הפירורים של עוגת השוקולד לחיכה,

 ולא מתחשבת באחרים?

ולמה,למשל,  את הבצל,

כשנופל על הריצפה אינה  טורחת להרים

את הכלים אף פעם אינה רוחצת,

לעצמה היא ממלמלת

שתהייה בריאה ,

מחר מגיעה העוזרת...

ואלו שמתחת לכיור של שרה,

 נושמים לרווחה, על הארוחה...

 צריך להספיק למלא את הכרס היום.

ואז- והבית נקי,  אין פירורים של מטעמים.

 עד ששרה הרעבה,  שוכחת את העוזרת

ושוב מתעצלת  לצעוד אל המטבח,

ומכינה הכללל  על מגש   - בהינף יד.........

איזה מזל ששרה השמנה,

 היא גם קצת סנילית.

 אחרת יושבי המחילה  היו מתים ברעב.......

כי מיד כשאכלה הכללללללללללל

היא מכינה עוד מגש,

 שוכחת שאכלה,

ומכינה בדיוק אותה מנה.........

אוי כמה שהם שמחים כעת, כל יושבי המחילה......

        ©

כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי

ותודה לאביה.