פעם היו החיים ...

<לב>

זועק, נוגה, דברי תוכחה, נוגע ללב - פעם הילדים היו מקשיבים לסיפורים על פיות טובות, חדורי התרגשות ותקווה והיום השתנו הזמנים והילדים זוחלים עד הסוף בלי פיות טובות. בצורה כזאת לצערנו לא מעודדים את תרבות הקריאה של הילדים.

סיפורי האגדות  הטובות והרעות הפכו לעולם קשה ואכזר. 

כמה טוב לחמוק במנהרה לימים ההם שהיו

<לב>

אוֹהֵב אַגָּדוֹת

נָסִיךְ וּנְסִיכָה

תְּחִלָּתָן בְּצָרוֹת

וְסוֹפָן אֹשֶּׁר וְעֹשֶׁר

וּמַמלָכָה

הֲשָׁחֹר שָׁחֹר

הַלָּבָן לָבָן

חֲסַר הָאָפֹר

הַכֹּל בָּרוּר וּמְתֻקָּן

מֶלֶךְ טִפֵּשׁ

בֶּן אִכָּרִים חָכָם

מָה שֶׁרוֹאִים

זֶה מָה יֵשׁ

לֹא נִרְאים אוֹתוֹת הַזְּמַן

אוֹהֵב אַגָּדוֹת

הַהוֹפְכוֹת מְצִיאוּת

נְסִיכִים, נְסִיכוֹת

אַל נָא תֹּאמְרִי

עַל אֵלּוּ

שְׁטוּת

<לב> <לב> <לב>

סיפורי אגדות בילדות היוו נדבך חשוב בהתפתחותנו. כיפה אדומה, שילגיה, סינדרלה, הנזל וגרטל או בעברית עמי ותמי ועוד אגדות עליהם גדלנו , שמענו או קראנו את הסיפורים בשקיקה, וכל שרצינו היה להיות גדולים כמה שיותר מהר כי חשבנו שהעולם נפלא. כשבגרנו אז הבנו וגם התאכזבנו כשהאלימות השתלטה על האגדות. כיום כשהזדקנו  הן מתרחשות אך בלי תקוות ובלי פיות טובות.

תודה רבקה יקרה על השיר הנוקב המתאר את המציאות בה אנו חיים בהשוואה לילדות.

יום טוב ומבורך

שמוליק

<לב>

באגדות הילדים יש טוב ויש רע, בחלוקה מובהקת. במציאות נעדרות הפיות לצערנו הרב, ונותר הרע, האלימות ויתר רעות. 

<לב>

וגם אכלנו מלח ומרגרינה והיום אסור,

המודעות היתה בקאנטים.

ועכשיו הכל לגמרי ריאלי ונכון,

ואפילו נדמה שחסר שם כל הצבע הנוסף של האגדות.

(שהיו אגב נגד נשיות עם כל האבירים על הסוסים הלבנים)

ואין שום פיה שתארגן לנו כרכרה מדלעת ועכברונים שיהפכו לסוסים.

אבל לא חבל לי.

מעדיפה לזחול בלי פיות ולחוש שזו אני עם הכוח שבתוכי.

ולא לשגות בסיפורי שווא והבטחות ילדות.

כי ראינו שמלח ומרגרינה זה לא .... האביר לא...

וגם הקסמים לא מחזיקים מעמד 

<לב>

מסתערבים 

לקחנו לנו נתחי חיים 

חיבוק לך אהובה

<לב> אני מקווה מאוד-מאוד שאַתְּ הבנתְּ, אורנה יקרה: אני מדַברת על הַזִּקְנָה... <לב> <לב>

.

אה. 

איזו הרגשה נפלאה הענקתְּ לי!

:))

תודה שוב, אורנה אהובה. 

חיבוק, 

רבקה

---

להמשיך לנקר בעץ עד שיפול...

<לב> כאילו יש ברירה ... <לב> תודה רבה-גדולה על ההבנה, צביקה יקר! <לב>

<לב> תודה רבה-רבה, יקי אהוב! <לב>

פַּעַם הָיוּ הַחַיִּים סִפּוּרֵי אַגָּדוֹת וְקִבַּלְנוּ מִפְלָצוֹת וְאֵימָה פֵיוֹת טוֹבוֹת וְתִקְוָה

כתבת מקסים

<לב>

לצערנו זה כה נכון והרוע הוא השליט 

<לב>

אוי, כמה קשה להתבגר

ועוד יותר קשה להזדקן...

הפיות הטובות וסיפורי האגדה של הילדות כבר אינם.

מי מאמין היום בפיה טובה שתבלוא ותסדר את המיטה

זו המיטה שכמו שהצענו אותה כך שכבנו בה.

אני מודה שאני מספרת שלקחתי לי פיה טובה

והיא מלווה אותי תמיד - אז אני אומרת (ביידיש זה נשמע יותר טוב).

זה סתם ניסיון נואש.

רבקתי היקרה, כרגע נעמדה על אדן חלוני פיה קטנה עם כנפיים

והיא אמרה לי שהיא תקח ממני חיבוק ונשיקה

ותעוף אליך ותביא לך אותם

אוהבת אותך מאד

נורית