מיכל - הקדמה/נורית פלג

אני אף פעם לא כתבתי יומן. לא נראה לי מושך מספיק. אבל קבלתי בדיוק' מתנה יומן לרגל תחילת השנה אז החלטתי למה לא. אולי זה ישפר את חיי. אולי אני אוהב זאת. אז ככה: אני מיכל, בחורה טיפוסית בת 16 (עוד כשבועיים למעשה). שערי בלונדיני ועיני ירוקות. גובה מטר שישים ומשקל, טוב, יחסית רזה. לאחר דיאטה... אני גרה עם המשפוחה: הורים ואחותי הגדולה בת העשרים ושתיים. ליאתי. יש לי שתי חברות טובות שהן גלית ואירית ואוייבת ותיקה, רינת. אה, והכי חשוב, יש לי כלבונית מעורבת מקסימה בשם אנג'י. למעשה הדבר היחידי שחסר לי זה בן זוג אך מי יודע? אולי השנה אכיר מישהו. בכל זאת מתחילה את יא' ועוברת לכיתה חדשה במגמה סוציולוגית. אני לא משתגעת על לימודים וגם לא אחת שמתעבת אותם. זהו, זאת אני. אה.. כמעט שכחתי, אני נכה מלידה. אני משותקת ברגליים. הייתי חייבת לשים זאת כבדרך אגב, כי אני לא הנכות. זה רק משהו בי. האמת אבל שאני שונאת מצב זה והאמת לא מאמינה שיהיה לי חבר אי פעם. לכולן יש ולי אין ולא יהיה.... סיפור זה הוא יומנה של מיכל, נערה בת שש עשרה המתמודדת עם כל הבעיות השגרתיות של בני עשרה ויחד עם זה עם בעיות הנובעות משיתוק מלידה. בין לבין היא מצליחה גם להתאהב להפגע, להתאהב ולפגוע, להתאהב ולפתח קשר עם בחור מקסים, אותו הכירה דרך האינטרנט.