עפעוף ותו לא (לבמת הדיון, נבוקוב)

<לב> <חיוך> <לב>

נוגה, זועק - אנחנו משתייכים לתבנית משובחת ולבנית פגומה מבלי שלוקחים בחשבון את מה שהיה לפני ואחרי כי חיינו עפעוף ביניהם ולא יותר. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב קסום.

החיים מרגע לידתנו ועד ליום מותנו הם פסיק קטן בין הנצח שהיה לפנינו והנצח שיהיה אחרינו ואל לנו כי נלין על כך..

תודה רבקה יקרה על פרשנות מעניינת לציטוט של נבוקוב.

יום טוב ומבורך

שמוליק

<לב>

כהרף עין חולפים חיינו, שהייה קצרה ומקרית בהחלט שלא ברורה מהותה. כה נכון המשפט שכתבת: לו יכולנו לומר: לפני המבול ואחרי המבול, היינו מרגישים טוב יותר ומבינים שחיינו רק עפעוף ויש למצות כל רגע. הכל עובר, חביבי. 

<חיוך> <לב>

<לב>

<לב> <חיוך> <לב>

ועוד עפעוף 

וביניהם חיינו לטוב ולרע. 

אולי פעם יהא מונולוג לאחר המוות 

יום טוב אהובה

<לב>

<לב>

אם לא צל חולף, עפעוף עין קטנטן וזה הכל. וזה די עצוב לחשוב כך 

אמירה יפה שמביעה את אפסותו של האדם

את אפסותו של העולם שקיים כאן

ובעצם - גם הכוכב שלנו

הוא בעצם רק סדק צר בין תהומות אפלים

הוא פסיק בתוך גלקסייה, שבה נולדים וכבים כוכבים

כשלאלוהים מתחשק להקיש באצבע צרידה.