חזון אחרית החסדים

בְּאַחֲרִית הַיָּמִים

תַּחֲזֹר לִשְׁכֹּן הָאַהֲבָה

בְּלֵב הָאוֹהֲבִים

גַּם אִם נִפְרָדִים

תָּמִיד בַּלֵּב זוֹכְרִים

אֶת אַחֲרוֹן הַחֲסָדִים.

מקסים השיר שכתבת יקי היקר , אי אפשר לשכוח את אחרון החסדים המעורר בך זיכרונות וגעגוע.

חג פסח שמח וחיבוק ממני

שמוליק

אתה משחזר את מעשה האהבה הזה, ופעמון לבך עדיין מדנדן. ואני מקווה שאין זה אחרון! 

כאותו זכרון נעים המהדהד בך, מכאיב מאוד שירך יקי היקר 

חסד אהבה

צילצול משואות התשוקה

.

הוֹ. 

הוֹ-הוֹ-הוֹ!  

המתח המתקיים לאורך כל השיר בין הסגנון הארכאי, האומר 

סמכותיוּת מוסרית, לבין מעשה-האהבה שנחשב לחטא באותם 

ימים - המתח הזה מעלה אֶת תוכן השיר למעמד המוּתר והרצוי, 

ואֶת השיר עצמו למעמד שיר-השירים.  

ויש כאן לא-מעט משיר-השירים: 

החיזור אחרי האהוב ומעשה-האהבה, 

מילות האהבה והכניעה לה, 

האווירה עצמה. 

לקראת סופו חוזרים לדוֹבֵר ואהובו ונכנסים לתוך הווית הַדּוֹבֵר

בהווה:

כמיהה, ושִחְזוּר, כדי להחיוֹת אֶת החוויה של אותו מעשה-אהבה.

(אני בלי אוויר מעוצמת השיר ורַכּוּתוֹ.)

יקי יקר, אהוב, תודה רבה-רבה-גדולה לךָ על החוויה בקריאה!

חג שמח לךָ.

אתךָ, שלךָ, תמיד, 

רבקה

---

חוסר שביעות רצון מספקת, מאכזב - החסדים שלו לא היו מספיקים, אתה מצפה ליותר. תודה רבה לך יקי היקר.

אחרון החסדים כמו אחרית הימים, פעמון ליבו נדם ובל פעמון ליבך מדנדן כאילו עדיין מטולטל ומשאיר אחריו הד עמוק ועקבות ברורים באטמוספירה של האוהבים. חג שמח 

רגעי הנאה שכאלה גורמים להתרוממות רוח ומהדהדים בנו עוד ועוד.

לימים של תשוקות-אדם 

הכל מכל 

לב וגוף  

תודה יקר