קן הנשרים

.

וואו. 

אני קוראת כאן מעשה-אינוס שמקורו בהבטחת שווא. 

במרמה. 

נורא. באמת. 

וכשאַתָּה, המשוֹרר, מעלה אותו - עוד יותר קשה להשלים. 

סיום השיר מדגיש אֶת ההרגשה הקשה של הניצול - אם לדייק, 

של מי שלפתע מבין אֶת שהיה באמת. 

כל שורה, כל ביטוי בשיר, כל תיאור - יש בהם עוצמה וכאב, 

ובושה, ומעבירים תחושה עצומה של התבזוּת מתוך תמימוּתוֹ

של הדּוֹבֵר.  

חזק. מכאיב. 

תודה רבה-רבה-גדולה, יקי אהוב מאוד, משורר יקר לי. 

שלךָ, אתךָ, תמיד, 

רבקה

---

יקרה ואהובה

טוב, נו, שוב תגובתך מרעידה אותי אבל לטובה כמובן..

מקן עינוגיך. הדימוי האנלוגי הזה של קן, מעביר את תחושת הגוננות שציפית לחוש ולא הייתה כלל. נהפוך הוא. חזק ועוצמתי שירך. 

כמו גוזל שננטש

שהושלך וחולל

זאת עכשיו תחושתך

הכאב  לא עוזב

הבושה מחלחלת

בכל חלקה בגוף

מזדחלת.

כואב ,עצוב, ומכעיס השיר שכתבת יקי היקר. 

לא ברור לאיזה רמת שיפלות אנשים יורדים.

נקווה לטוב יקי היקר.

מועדים לשמחה

שמוליק

טראומה שאין לתארה במילים. 

אבל אתה התעלית והפכת האותה לשיר! 

כמה קשה להכיל 

מקום שכזה 

חג שמח אהובה 

הנשר הוא דימוי כה עז, האכזריות שבו להרוס את חלקת האהבה הטובה 

זועק, קורע את הלב, עצוב מאוד - הוא ניצל אותך בתאוותו עד שלבסוף הוא השליך אותך מקן ענוגיך.  תודה רבה לך יקי היקר.

כה אכזרי הוא שקשה לתאר. האכזריות הזו העומדת אל מול חוסר האונים של הגוזל התם.

לאהבות ראויות בלבד-אדם

תמיד נדאה מחדש 

וניפול 

חיבוק לך יקר