העצב הזה (לבמת הדיון, הרוקי מורקמי)

<לב>

אוי, כמה נכון

בן לוויה נואל שכזה

נואל ..?

הֵם בְּלִבֵּךְ עַכְשָׁו,

אִתָּם אַתְּ מְדַבֶּרֶת

אוֹתָם אַתְּ לֹא עוֹזֶבֶת

וּבְדֶרֶךְ הַחַיִּים הוֹלֶכֶת

וּכְשֶׁהָעֶצֶב

אוֹתְךָ אָז מְלַוֶּה

אֶת הָעֵינַיִם רַק עוֹצֶמֶת

אֶת אֲהוּבֵי נַפְשֵׁךְ רוֹאָה

וּבָהֶם נוֹגַעַת לֹא נוֹגַעַת

כִּי בַּלֵּב אֵין נֶחָמָה..

העצב הוא חלק מאיתנו ומלווה אותנו כל ימי חיינו. תמיד נזכור ונתגעגע לאהובי נפשנו שאינם עוד בחיים אך נצורים  עמוק בתוך ליבנו.

תודה רבה רבקה יקרה על השיר המרגש שנכתב בהשראת דבריו של הרוקי מורקמי.

מועדים לשמחה

שמוליק

<לב>

ואכן זוכים אנו כל רגע 

ברגעים של חדווה 

אוהבת יקרה 

<לב>

אכן אנו מדברים עם אלה החסרים בחיינו כאילו הם כאן אתנו, וזה בהחלט עצוב 

<לב>

קשה ההתמודדות עם האובדן, זה לגמרי בלתי נתפס. ויותר מכל הגעגוע מצוי כאן בדברים והריק הגדול בהעדר יקיריך.  

<לב>

כי העצב כמו הצחוק סוחף בגדול, תודה על כתיבתך היפה 

<לב>

את כותבת בהברקה:

נִדְמֶה שֶׁכָּךְ הֶעֱלַמְתִּי אֶת אֵינְכֶם עוֹד וְזָכִיתִי בְּאַתֶּם אִתִּי

עַד שֶׁהַאֵינְכֶם עוֹד עוֹלֶה כְּשֶׁאֲנִי רוֹצָה לָגַעַת- וְיוֹדַעַת: אֵין נֶחָמָה

אלו שני המשפטים היפים ביותר ממה שאני זוכר שקראתי בשירייך..

צירופי הלשון... מיוחדים 

חיבורי המילים - מדהים! בתוך המשפט (העלמתי את אינכם... זכיתי באתם איתי)

הכתיבה הבהירה והברורה קורנת בשיר הזה...

עד שממש ממש ממש אהבתי ונהניתי!

<לב> ריגשתָּ אותי מאוד-מאוד, יקי אהוב. <לב> תודה ענקית! <לב>

.

יקי אהוב, 

קראתי אֶת שירךָ החדש, "ברירת מחדל" . 

איזה שיר. וואו. אלא מה -

עליי להפנים אֶת דבריךָ, אני זקוקה לזמן. 

אני מסַפרת לךָ כאן על כךְ כי אִם אגיב בשירךָ, הנקודה 

הירוקה עלולה לבלבל אותי: כאילו כבר הגבתי. 

להת' בינתיים, 

ושוב: תודה רבה-ענקית לךָ על תגובתךָ לי כאן. 

אוהבת אותךָ המון, 

רבקה

---

רבקתי היקרה,

אתמול קראתי את השיר

ואז סגרתי את המחשב

וישבתי

והפנמתי את המילים'

     הֶעֱלַמְתִּי אֶת אֵינְכֶם עוֹד וְזָכִיתִי בְּאַתֶּם אִתִּי

וואו, זה ...

זה בדיוק זה.

אין נחמה.

מחבקת אותך רבקתי היקרה

מחבקת חיבוק ארוך 

חיבוק חם

אוהבת אותך מאד

נורית

<לב> נוריתי יקירתי, חיכיתי-ציפיתי-קיוויתי לקריאתךְ ולתגובתךְ. תודה ענקית לךְ עליהן! מתחבקת אִתָּךְ, אוהבת אותךְ מאוד, מאוד <לב>, שלךְ, רבקה <לב>

נוגה, מפוכח - את מקיימת שיחות עם אנשים, מלווה אותם והעצב שלהם מלווה אותך ומנסיון שלך אין נחמה בעצב. תודה רבה לך רבקה היקרה, מועדים לשמחה.

<לב>

האין אפשר לרכך אותו?

<לב> לא יודעת, האמת. <לב>

זו דרך בטוחה להעלים כאב וגעגוע.

שנדע ימים טובים-אדם

<לב>

ואמיתי , אמיתי עד כאב 

חיבוק לך אהובה 

מועדים לשמחה