סיפורים

הבית היה שקט אך בנפשי התחוללה סערה, הכול היה מסודר ונקי , אבל אני הייתי מלוכלכת בנשמה, עמדתי כאילו דום בפינת הסלון ממתינה לסטירה שתבוא, אסי מתקרב אליי ומביט בעיניי כאריה לפני הטרף, גופי רועד כשיח ברוח, מקילת אותו בליבי , ושואלת את עצמי , איך יכולתי לאהוב אותו בזמן שהוא מכה אותי, אבל פתאום עלתה דמותו במיטה ברגעים הכי יפים שלו, בחיבוק החזק , בנשיקה החמה וכשהוא מתנה אהבה, אין לי אחר, אבל שוב הפחד משתק את גופי ונאלמות מחשבותיי.

"שלא תעיזי שוב ללכת לנגריה שלי ועוד עם השמלה הזו ! שמעת !" אומר בטון מאיים ומרים את ידו ומעיף לי סטירה על הפנים , נהדפת היישר על זווית השולחן, ראשי מדמם וסחרחר עליי, לא מבינה מה קורה לי רק שומעת את פסיעותיו של אסי מתרחקות ממני.

אני נשארת ככה , אסי לא חוזר לראות מה קרה לי, הכעס ממלא את גופי וחושבת מה לעשות בכדי להציל את עצמי.

פתאום אני שומעת את הנייד שלי מצלצל, אני לא זזה ולא עונה, אני רואה שגם אסי לא עונה ולא מגיע אליי, אני זוחלת לאט לעבר הנייד שלי ומציצה, אמא שלי התקשרה, אני מפחדת לחזור אליה, השקט בבית מאפשר לי לחשוב.

אני זוחלת על הריצפה בשקט, דרך הדלת רואה את אסי ישן על המיטה שלנו כשפניו על הסדין, כלומר ישן על בטנו, הבטתי בו ועלה לי כבס בגרון , ההחלטה נרקמה ברגע במוחי, ממשיכה לזחול לעבר המטבח ובשקט לוקחת סכין של בשר ענקית וחדה וממשיכה לזחול לעבר חדר השינה.

חולצת נעליי ונעמדת יחפה, פוסעת אל המיטה ובהינף יד תוקעת את הסכין בגבו של אסי וגם בצוואר ובכול מקום שרק אפשר , אני בדחף של אמוק שעוד לא היה לי, הוא לא זז ולא נע.

צלצול בדלת הבית , אני ניגשת וכולי מגואלת בדם שלי ושל אסי.

אני פותחת את הדלת ורואה את אמא שלי בפתח, היא רואה אותי ומניחה ידה על פיה שלא תישמע זעקת השבר וההפתעה, היא נכנסת במהירות וסוגרת את הדלת. אני נושמת עמוק ומפנה אליה את הגב , פונה לעבר הנייד שלי.

מחייגת.....

"הלו , משטרה ?" לוחשת

יד מהירה מנתקת לי את השיחה.

רחלי גבאי

4/22

מה דעתכם האם הייתם חושבים על סוף אחר ?

תגובות