עוֹד מְעַט אֶהְיֶה מְבֻגָּר

אני לא אשאל: "מה נסגר?" רק אשאל: "על מה אתה מדבר?" הרי תמיד תישאר ילד. 

אני מאחל לך שלא יהיה כך לעולם.

לחיות את הרגע-אדם 

שיישארו תמיד פתוחים ואל לנו לחשוב על העתיד, מיותר 

בגרות מכובדת וטובה 

זה כל הענין כולו

את השאלות האלה אני שואל מגיל עשרים ודומה שהן תישאלה עד הרגע בו.... 

אל תשאלו מה נסגר

אני המבוגר האחראי

מסע השנים הפוקח עיניים

.

בארבעה (4) בתים העליתָ/ביטאת כל נושא מטריד בגיל זה. 

ברשותךָ, גדי יקר, אולי בלי קשר, ואולי יש קשר לשירךָ: 

נזכרתִּי בנסיעה לבי"ח הדסה אחרי ששת הימים, כשלא היו 

אוטובוסים והיו מעט כלי רכב פרטיים. מישהי, שהכרתי 

באונ', הציעה לי לקחת אותי (אִמִּי הייתה מאושפזת שם,

חולה  בסרטן). ברדיו ניגנו "שנינו יחד תחת מטריה אחת" -

ואני ראיתי אֶת הזוגיוּת יוצאת הדופן של הוריי, ובכיתי. כמעט. 

תודה רבה-גדולה, גדי יקר מאוד, 

ומועדים לשמחה. 

רבקה

---

כשאתה הופך למבוגר

אתה יותר אחראי

יותר שקול במעשים

גם כשלעתיד מתקרבים

בצעדי ענק..

מקסים השיר שכתבת גדי היקר, הזמן לא עוצר מלכת , ולפתע אנחנו מבוגרים עם כל המשתמע מכך.

מועדים לשמחה

שמוליק

מקבל בהשלמה - עוד מעט תהיה מבוגר, זה חלק בלתי נפרד מן החיים ואתה מקבל את זה בהשלמה. תודה רבה לך גדי היקר.