כחומר ביד היוצר

זועק, מאכזב, קורע לב - אתה גיליתה מסירות כלפיו אך לא זכית לליטוף של הוקרה ממנו. תודה רבה לך יקי היקר.

יֵשׁ אֲנָשִׁים

עִם לֵב שֶׁל אֶבֶן

וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה

עִם לֵב אָדָם.

אַתָּה מַמָּשׁ

מַבְחִין בַּהֶבְדֵּל

בֵּינְךָ לְבֵינוֹ

וּכְשֶׁהוּא לֹא מֵבִין

אַתָּה תַּזְכִּיר לוֹ..

תודה יקי היקר על השיר שכתבת מדם ליבך על ההבדל בינך לבינו, בין לב אדם ללב של אבן.

מועדים לשמחה וחיבוק ממני

שמוליק

הייתה זו מערכת יחסים הרסנית, בה הנתינה שלך הייתה מעל ומעבר וזכית להיפך הגמור. מטלטל שירך יקי יקר. 

ביטלת עצמך מולו

נתת לו לשחק ביצריך

היית מוכן לקבל עליך את בעלותו

בשבועה נתת לו את כל רגשותיך,

וכל שרצית היה ליטוף של הוקרה

שידע שפועם בך לב חם ואוהב.

אבל הוא -

לאחר שסיפק את תאוותו 

בעט בדלי ושפך את חלב אהבתך.

 קשה וכואב שירך יקי יקר.

כה מכאיב השיר הזה וההתנהגות הנלוזה הזאת שלו , ניצול לשמו! 

.

וואו. 

וואו. 

וואו!!

מתברר שמדובר באדם שיש בו הר-געש פּוֹעֵם, חי, דורש.  

נ-ה-ד-ר. ונפלא. ומעורר. 

שיר שהוא כמעט* פּוֹאֵמָה על משמעוּתָהּ של האהבה המסורה, 

של ההתמסרוּת באהבה ובתשוקה.

אהבתי מאוד-מאוד אֶת הנימה המשולבת בגוֹנֵי הקול של 

הדּוֹבֵר, תּוֹךְ דימויים יום-יומיים, בלי איפור. יש כוח רב בדימויים 

האלה. 

תודה רבה-רבה-גדולה, יקי אהוב, משורר יקר לי מאוד. 

אתךָ, שלךָ, תמיד, 

רבקה

---

* כמעט פואמה: מבחינת מספר המילים והשורוֹת. 

---

התמסרות ללא תנאי 

עד כי האדם ממול מבטל לגמרי את הלב ממולו 

שוכח כי מרוב לקחת 

יש לתת 

חג שמח יקר

אוי לאוהב ששכח

צרב ללבי השיר הזה יקי יקר, חוסר הסימטריות הזאת שביחסים.

ליחסים הדדיים ונפלאים-אדם