בנפול השקט

דוקר המשפט האחרון יקי היקר,

עוד הרבה שנים אתה עוד יכול להיות

אני בטוח בכך.

שבוע טוב וחיבוק ממני

שמוליק

התאווה והתשוקה אינם עומדים בפני עצמם. זהו הלהט לחיים עצמם אשר אבד לך. וזה מה שהכאיב לי יותר מכל בשיר הזה. 

.

הפעם הרחקתָּ כדי לקָרב אֶת המלט (Hamlet) של שייקספיר:  

ה-"להיות או לא להיות" אצלךָ הוא "עד מתי (יכול אני להמשיך)

להיוֹת" . 

וואו. 

קודם לו ה-"הבא להורגךָ השכם להורגו" של התנ"ך, 

ונוצר מתח אדיר בין המשפטים ובין מקורותיהם. 

שיר על אהבה ועל משמעותהּ בחיי הדּוֹבֵר, 

אבל לא רק בחיי הדובר: 

התהודה השייקספירית מרחיבה אֶת התחום. 

לא אוסיף עוד: אני עלולה לקלקל לעצמי אֶת כל מה שהשיר 

מעורר בי. 

תודה רבה-גדולה-ענקית על חוויית הקריאה וההבנה, 

יקי אהוב. איזה משורר אַתָּה. 

אִתְּךָ, שלךָ, תמיד, 

רבקה

---

בכל פעם את מצליחה לרגש אותי בתגובותייך, רבקה יקרה לי מאוד. 

תודה תודה תודה באהבה גדולה! 

.

יקי אהוב, 

אני רק קוראת ... 

תודה רבה-ענקית שוב! 

 אוהבת אותךָ המונֵי המונים, 

רבקה

---

מעורר תהיות עצמיות,  חוסר אונים  - מציפים אותך געגועים אל התאווה, אתה קם להורגם, אתה מאבד את התאווה, מזיל דמעות ואתה תוהה עד מתי תשכב כך על יצועך. תודה רבה לך יקי היקר.

ואני כאן בשקט 

מרגישה את הגעגוע הממאיר שבך

מחבקת חזק

כשכבתה התאווה והתשוקה

מתגנבת אליך השאלה, איך אפשר לחיות בלי 

והיאוש משתלט.

וואו, זה מטלטל.

איך אתה פורט כאב 

עד שנשימה ממני אצורה במילותיך 

חיבוק יקר

כמה עצוב שירך איש יקרלי מאודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד

נעחקו מגופך רגשות התאווה והתשוקה אך-שכחת.? נותרה התקווה

והיא תלווה את דרכך תמיד תמיד

בהמון אהבה

יום נעים

ממני מרים