סיפור קצר: על שלמותם

גַּם אִם אַתָּה קֵיְס

גַּם אִם בְּרוּחַ עַסְקִינָן

אַתָּה קֹדֶם כֹּל אָדָם

שֶׁבְּלִבּוֹ בּוֹעֶרֶת לֶהָבָה

שֶׁל אַהֲבָה 

אוֹ תַּאֲוָה..

מקסים צביקה היקר השיר שכתבת , ממש לא חשוב אם אתה קייס או סתם אזרח פשוט, בלב תמיד בוערת להבה של אהבה או תאוה.

שבת שלום

שמוליק

מאוד אוהבת את המראה של הקייסים אם כי לא דיברתי עם אף אחד , כתוב מקסים 

.

מה לעשות - אצלי קייס (קֵיְס) הוא מנהיג דתי בעדה האתיופית.  

ההומור המיני-שלילי בסיפורךָ לא לטעמי, בלשון המעטה. 

קורה. 

תודה רבה, צביקה יקר. 

רבקה

---

אין שום שלילה. מלא הערצה. קייס: ארנק, נרתיק, כיסוי או תיק נשיאה לחפצים שונים

תאומי צבייה: תליתי תיקוות באינטלגנציה ובידע שלך.

אין דבר. שבת שלום.

.

אינם תאומֵי צְבִיָּה = לא נולדו מאותה צבייה. 

הרובד העדתי רק מתחזק. 

האינטליגנציה והידע שלי שניהם הולכים בכיוון הזה. 

לא עלה על דעתי לחשוב בכיוון של ארנק, נרתיק וכד' .

חבל שאַתָּה לא חשבתָּ על כךְ.  

שבת שלום, צביקה יקר. 

רבקה

---

תאומי צביה= שדיים

.

:))

חזרה לשנות ה-60' , ה-70' ... 

תודה רבה, צביקה, 

ושבת שלום. 

רבקה

---

ככה זה, האדם מכיל ניגודים ורבים מאוד נותרים גם בגיל מבוגר. לא הכל משתנה בתוכנו.  

ככל ששאפו אליה גילו את החסר הגדול.

להסתפקות בחצי שלמות-אדם