חבר המושבעים פסק/שינה/פרק 12
המטוס נסק במהירות ואדמת סין התרחקה והתכווצה עד שנעלמה מתחת לעננים לבנים. יו הביט מחלון המטוס ונפשו סערה, הוא חשב על אביו החולה שמא לא ישוב לראותו , ואולי לורה תתחרט ולא תרצה בו יותר , ואולי סו גם לא תרצה בו, ואז שק הדמעות התמלא והמעיין התחיל לנבוע. הוא הוציא מפית וניגב את הדמעות. ניסה לישון , לא הצליח והמחשבות המשיכו להתרוצץ במוחו.
לורה הכינה זר פרחים קטן לקבל את פני יו. היא כל כך התגעגעה והתרגשה, הכינה לבוש צנוע במחשבה שיו חזר מתרבות אחרת ולא רצתה שיבוז לה. היא לא הצליחה להירדם בלילה וכל הזמן דמיינה איך תחבק ותנשק את יו, אבל מדי פעם הרגיעה את עצמה שמה משהו השתבש.
עברו השעות והמטוס התכונן לנחיתה, ליבו של יו דפק בחוזקה, הוא לא ידע איך לנהוג כשיראה את לורה. הוא שטף את פניו בשירותים והתבשם בבושם שלורה אוהבת.
הנחיתה עברה בשלום ויו ירד מהמטוס ואמריקה נגלתה שוב בעיניו כיבשת נכספת. האויר היה קר אך יו הזיע מרוב התרגשות, הוא אסף את מזוודותיו
ופנה לעבר היציאה , עיניו תרו אחר האנשים הממתינים לקרוביהם אולי ביניהם יראה את לורה שלו, ואכן מרחוק ראה אותה עם שמלה פרחונית שעוטפת את חמוקיה , שיערה אסוף בסרט משי אדום ולרגליה מגפיים שחורות. הוא אהב את מראיה וליבו התרחב, שפתיו נעו במנגינת אהבה, ורגליו הזדרזו לעבר לורה.
הוא הרפה את אחיזתו במזוודות ורץ לעבר לורה שגם היא רצה אליו עם הפרחים בידה, הוא חיבק אותה חזק אל ליבו וקיווה שאיש ממכריהם לא נמצא במקום. יו עצר מונית והם עלו. הדרך הייתה קצרה אך נראתה לו ארוכה מרוב התרגשות. הוא לא ידע איך יתבודד כרגע עם לורה, אבל היא כבר הכינה את הכול.
איש לא חש בה, כך חשבה, כשנכנסה לחדר של יו וסידרה לו אותו , פיזרה עלי כותרת אדומים על מיטתו ודף עם נשיקה אדומה.
יאנג אותו לילה לא היה יכול להירדם, הוא הסתובב בשבילים ומדי פעם ישב על ספסל והביט באנשים החוזרים מבילויי לילה, לפתע הוא הבחין בדמות החומקת אל חדרו של יו והוא בכלל בסין, יאנג המתין שעה ארוכה עד שהדמות יצאה מהחדר , הוא ארב לה בפינה חשוכה וכך ראה בבירור את לורה יוצאת מחדרו של יו. הדם עלה לו לראש והקנאה קיננה בליבו, הוא רץ מהר אל צין לספר לו.
" צין, אתה חייב לשמוע " אמר בסערת רגשות
" מה קרה, כך בשעה זו ?" תמה צין
" תשמע , ראיתי את לורה יוצאת מחדרו של יו והוא בכלל בסין " סיפר בהתרגשות
" אתה בטוח, לא יכול להיות, בלילה אולי אתה מדמיין " הטיח בו צין
" לא , בכלל לא מדמיין, ראיתי אותה במו עיניי " אמר בהחלטיות
צין הקשיב אבל ראה בזה משהו מסובך
" טוב תשמע יאנג, תשמור את זה בלב ונראה הלאה, זה לא משחק, צריכים להאמין לך או לכעוס עליך אז תזהר" ענה לו צין
יאנג ישב וחשב, וחשב, ואמר
" אתה צודק בינתיים אי אפשר להוכיח" ענה ויצא מהחדר.
רחלי גבאי
המשך יבוא
