מוזר יותר

זועק - למרות שהסדרה נמאסה עליו הוא מתעניין בגוון ששותים לשיכר בניכר. בכך הוא הפך להיות מוזר יותר עם השנים במקום להפחית מוזריותו. תודה רבה לך צבי היקר.

מְחַפֵּשׂ דְּרָכִים

לְהַעֲסִיק אֶת עַצְמוֹ

בֵּין סִדְרָה בַּמִּרְקָע

וּזְכוּכִית שְׁבוּרָה

מַרְגִּישׁ פִּתְאוֹם מוּזָר

גַּם אִם הַזְּמַן עָבַר..

שיר מעניין כתבת צביקה היקר , לעיתים חש אתה מוזר בין סידרה במרקע לבניית פסיפס מזכוכית שבורה.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

ולמה הם שותים כל כך הרבה בניכר, זה הרי רעל . עדיף לעסוק בשברי זכוכית ולגאול אותן מהאחרית שלהן בזבל. ליצור מהן עבודה יפה. כן גם מוזרות זה חשוב. אנחנו לא שטאנץ בשום פנים ואופן 

יפה דווקא שמצא לעצמו תחביב אמנותי ומיוחד שכזה. נפש אמן יש לו ומכאן גם התחושה של השונות והיא בהחלט מבורכת. 

.

... כאשר חייו-שלוֹ הפכו לו לזרא, כך אני מבינה. 

כמו שברֵי הזכוכיות, חייו דוקרים. אותו. 

אה צביקה יקר. איזה תהליךְ קשה בחיי הדמוּת שאַתָּה מעלה.

הניסוח קשה לא פחות. אולי יותר.

(איכשהו, עיצוב הכתיבה הקשה מזכיר לי אֶת הסוֹנֶטוֹת של 

מיכלאנג'לוֹ: כמו נחצבו בסלע. אצלךָ, כמו נחתכו בזכוכית.)

תודה רבה-רבה-מאוד לךָ, צביקה יקר. 

רבקה

---

נתיב טוב הוא נתיב היצירתיות וכמה שיותר מוזר, מעניין יותר.

לחידוד השונות באהבה-אדם