שניים על זיכרון וגעגוע

פשוט מציירים געגוע וכאב 

יפהפיים 

שבוע טוב יקר

אִם גַּעְגּוּעִים

עוֹטְפִים אָז אֶת הַלֵּב,

וְהַזִּכְרוֹנוֹת נִשְׁמָרִים

מִתּוֹךְ כְּאֵב,

אָז הַדְּמָעוֹת

שׁוֹטְפוֹת  וּמוֹחֲקוֹת

אֶת רִגְעֵי הַזְּמַן

שֶׁאוֹתְךָ שׁוֹאֵב..

תודה יקי היקר על שני השירים הקצרים על געגועים וזיכרונות שעוצמתם כפולה ומכופלת.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

כתבת מעולה ומרגש :)* 

הרהורי געגוע. זיכרון שנשטף. כה יפים השניים. נוגים ומהורהרים וליריים כל כך. 

.

שניהם יפהפיים, רגישים, עדינים, כואבים, יקי אהוב. 

השני הוא המדַבר אליי ממש-ממש. קרוב-קרוב. 

ובכל זאת, נדמה לי ש-

מה שהשיר-ההגיג השני מסַפר הוא אמיתי חלקית בלבד: 

החול הפיזי, זה שעל שפת הים, אכן נשטף; גם ארמון האשליות 

נשטף, כדבריךָ, וכפי שקורה במציאוּת. 

אבל החול החי בזכרונותינו שומר על חותם כַּף רַגְלֵנוּ, כַּף רַגְלְךָ. 

כַּף רַגְלוֹ. 

תודה רבה-רבה-רבה, יקי אהוב, משורר יקר לי מאוד. 

אוהבת אותךָ המונֵי המונים, 

שלךָ ואיתךָ כל עוד, 

רבקה

---

נכון, החול החי בזכרונותינו שומר על החותם, אבל רק בזכירונותינו, מכאן שסביר בהחלט שנמחק קודם המקום בו הטביע כף רגלי חותם.. 

כה נוגע

טובים השניים ומרגשים כל כך. ים של געגוע.

לימים טובים-אדם