בזבוז המרץ

הוא היה חרוץ מנעוריו, כאשר בחיו זינק, חייו התכופפו עד שהבין שהם בזבזו את המרץ והחריצות. תודה רבה לך צבי היקר.

כָּל כָּךְ חָרוּץ הָיָה

עָשָׂה מָה שֶׁצָּרִיךְ,

וּבְסִבּוּב עָקַף

אֶת חֲבֵרָיו

שֶׁאוֹתוֹ עָזְבוּ.

כְּשֶׁהֵבִין אֶת הַמַּצָּב

כְּבָר נִפְגְּמוּ חַיָּיו.

תָּמִיד הָיָה בָּטוּחַ

כִּי תִּפְקוּדוֹ וּמַעֲשָׂיו

כָּךְ כֻּלָּם עוֹשִׂים עַכְשָׁו.

רַק הַחִיּוּךְ שֶׁעַל פָּנָיו

לֹא נֶעֱלַם אָז מֵעֵינָיו.

מקסים השיר שכתבת צביקה היקר, ובמקום תגובה כתבתי לך שיר תגובה.

לילה טוב

שמוליק

עכשיו הבין שהחיים אינם מרוץ, שעדיף למצוא את דרך האמצע בין הצבת שאיפות לזמן לרגיעה ולשלווה. את דמותו הייחודית והשונה ראיתי כאן, בכל זאת עשה זאת לא שהה לדעות של אחרים. עשה זאת בדרך שלו-כפי ששר פרנק סינטרה.