געגוע אולי

.

... אבל אֲנִי במבוכה: לא הבנתי בדיוק-בדיוק ולא מכירה 

אֶת השיר הנ"ל. 

למרות זאת, הבנתי אֶת הסיטואציה. 

עדין-עדין. ורגיש-רגיש. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר. 

רבקה

---

שם בתחנת הרכבת התחתית,

שאליה נכנסים מרחוב אוקספורד

שום דבר לא יצר געגוע

רק השיר "קומו קומו ילדים"

אותו שרת כשהיית ילד בתל- אביב.

מקסים צביקה היקר השיר, זיכרונות ילדות עולים וצפים למשמע השיר גם שם בתחנת הרכבת התחתית בלונדון.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

אתה ממש חייב להזכיר לי את זה, אה?.......

היום בו עצרתי שם בדרך לראות את צ'לסי מול מנצ'סטר סיטי.

שותף מלא לגעגוע ולפיח ולרעש הקסום של הטיוב...

אותי גם מרגש לשמוע מילים בעברית במחוזות זרים. אך אצלך זה הרבה יותר מזה, זהו געגוע לילדות, הבא לידי בשיר הילדים המשעשע. לו היית ילד...

נפעם, נוסטלגיה - אתה מבקר בטיוב, שומע מילים מוכרות ומעיניך זלה דמעה קטנה של געגוע. אתה נותן למשורר מטבעות שבאותו יום אספת. תודה רבה לך צבי היקר.