חבר המושבעים פסק / שינה / פרק 15

חבר המושבעים פסק/שינה/פרק 15

סו העבירה ידה על ביטנה המתעגלת ונשמה עמוקות, בכל פעם שהיא חשה שיש חיים חדשים בתוכה , עולה חיוך קטן על שפתיה ואור גדול בעיניה.

היא חלמה על יו שיחזור אליה והיא תפתיע אותו והוא יישאר איתה לנצח.

היא הביטה בציפורים המצייצות על העצים מסביב ועל דודה ליאהו שמתרוצצת סביב ומבשלת ומנקה ושומרת על סו לבל יעבור איש ויזהה אותה , אבל פה בהרים , במקום הכמעט מבודד ורחוק מביתה איש לא מכיר אותה, כאן תוכל ללדת את בנו של יו בשלווה גמורה.

רב המלאכים היה עמוס מאד כשקיבל עוד כתריסר עובדים מסין, והטיל את תפקיד האירגון על יו. הוא תמיד סמך עליו למרות שלא ידע על יחסיו עם לורה שלו.

הסינים החדשים היו קצת מבוהלים , ושמחו שיש מישהו משלהם שמבין אותם והם מבינים את שפתו , עד שילמדו את שפת רב המלאכים.

צין ויאנג עקבו בעיניהם אחרי יו בקנאה גדולה, הוא התקדם ורכש לו גם את בת המלך והם נשארו פועלים שחורים וקשי יום אך שמחים בחלקם ושמחים להשאיר בידיהם מעט שטרות לשעת הצורך.

יו לקח יומן מהמשרד והלך לרשום את כל הסינים החדשים. הוא עבר אחד אחד עד שהגיע לשין, הוא הביט בו ושין הביט בעיניו וחיוך עבר על פניהם, הם מאותו הכפר, שין הכיר את יו וגם את סו. אך לא הייתה שיחה בזמן הרישום אבל יו מאד רצה לשמוע משין מה קורה בכפר בעת היעדרותו.

הערב ירד ואורות הכרך זהרו בחשכה וציירו ציור צבעוני בצבעי הקשת.

הרעש של שעות היום התחלף ברעש בילויי הלילה. מוסיקה בקעה מבתי הקפה והקזינו, משאיות התחלפו במכוניות יוקרה שנסעו בכבישים.

לורה התקלחה, התבשמה ועמדה לצאת,

"לורה, לאן את הולכת ? " שאלה אימה

"אני הולכת לחברה , ביי " ענתה, טרקה את הדלת ויצאה

יו המתין לה בחדר מבושם גם הוא. נקישה בדלת ולורה בפנים.

"לורה יקירתי, אולי נלך לבלות קצת רחוק מהעיר ?" הציע יו

הם התגנבו בלאט לעבר רכב היוקרה של לורה ולא ביקשו שאחד הנהגים יסיע אותם, קפצו לרכב ודהרו החוצה.

לורה הביטה ביו , סקרה אותו מכף רגל ועד ראש ואמרה,

" אני כל כך אוהבת אותך, אנחנו חייבים לספר להוריי " קולה היה בטוח

יו הופתע וכמעט סטה מהנתיב, הוא התרגש מאד וגם חשש.

" לורה שלי, אני אוהב אותך מאד אבל אם לא יקבלו אותנו מה יהיה איתי?"

ענה בקול רועד

"אנחנו חייבים" ענתה בלא חשש

יו התכווץ במושב הנהג וידיו רעדו על ההגה, מה יהיה איתו, הוא יכול להפסיד הכל או לזכות בהכול אבל מה נכון יותר הוא לא ידע לענות לעצמו.

רחלי גבאי

המשך יבוא