זֶה מָה שֶׁהַגּוֹרָל רָצָה - לבמת הדיון של נורית

איזו יצירתיות כואבת בשיר נפלא אחד.נפלאות דרכי הגורל הופכת מאמירה מטאפורית לאמת כואבת ונוגעת בלב.זה מין שיר כזה שירדוף אותי עוד הרבה זמן. תודה לך שמוליק על החוויה המסעירה והמצמררת. ממש כך.

תודה אודי היקר על תגובתך המרגשת,

אכן זה שיר המפגיש את גיבוריו לאורך ימי חייהם ועד הסוף המר.

שנדע רק ימים טובים בבריאות טובה.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

תודה צביקה היקר על תגובתך,

אכן החיים מכוונים למקריות ולפעמים היא עצובה.

שבוע טוב ומבורך מלא בשמחה.

שמוליק

נוגע וכואב

לפחות , ידע את שמה....

תודה יצחק היקר על תגובתך,

כך הגורל רצה

והוא את שמה  ידע עוד מהגן..

שבוע טוב ומבורך 

שמוליק

תודה אילה יקרה על תגובתך,

אכן שיר עצוב וכואב אבל זה מה שהגורל רצה.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

תודה גדי היקר על תגובתך,

כשהגורל רוצה אז זה קורה גם אם זה עצוב וכואב.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

מרגש - קורים דברים כאלה שאנשים נפגשים בצבא ובמקומות אחרים וקודם לכן הכירו. תודה רבה לך שמוליק היקר, שבוע טוב.

תודה דני היקר על תגובתך,

אכן הגורל מזמן פגישות בין אנשים ,לעיתים פגישות משמחות ולעיתים עצובות כמו בשיר הזה.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

.

"הוא לא ידע אֶת שְׁמָהּ, אבל אותה צמה / הלכה איתו לאורך 

כל הדרך, / והוא ידע: יש יום בו ייפגשו פתאום / ... "

(נתן אלתרמן, זוכר?)

תודה רבה-רבה, שמואל יקר מאוד. 

רבקה

---

תודה רבקה יקרה על תגובתך,

זוכר גם זוכר את השיר העוצמתי של חיים חפר.

השיר שכתבתי מזכיר קצת את הסגנון ואת האוירה של השיר "הוא לא ידע את שמה".

"והוא שאל "האם?", והיא ענתה "זוכרת"
וכה דיברו שעות, איש לא ידע על מה
וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת,
זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה."

הגורל הצליב את דרכם של הילד והילדה מהגן מספר פעמים בחיים עד לרגע העצוב במפגש האחרון.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

.

וואי וואי וואי וואי וואי. 

איך חשבתי על נתן אלתרמן ולא על חיים חפר. 

תאמין או לא, אני מסמיקה עכשיו. 

תודה רבה-רבה על התיקון, שמואל יקר. 

בעננין הגורל: 

מה לעשות - לא חושבת עליו בכלל. 

אבל זֶה כבר נושא אחר. 

לילה טוב, שמואל יקר. 

רבקה

---

אוי, איזה סיפור טראגי ועצוב. הם עוד יפגשו... 

מעניין כל כך לאן לקחת את המשפט הזה. מצמרר. 

תודה גלי יקרה על תגובתך,

הגורל מזמן לנו מפגשים  משמחים וכאלה שהם עצובים. כאלה הם החיים. אכן בשיר הזה המפגש אחרון הוא מפגש עצוב.

שבוע טוב ומבורך ושנפגש רק בשמחות.

שמוליק

תודה יקי היקר על תגובתך,

יש והגורל מזמן רגעים שמחים לאנשים ויש גם עצובים . לשיר הזה  יש סוף עצוב.אבל זה החיים.

שבוע טוב ומבורך ושניפגש רק בשמחות

שמוליק

דרכם נועדה להצטלב 

וכנראה לא בכדי. 

תודה יקר

תודה אורנה יקרה על תגובתך,

נסתרות דרכי הגורל , לפעמים הם משמחות ולפעמים עצובות כמו בשיר הזה.

יום טוב ומבורך

שמוליק

מוזרות הן דרכי הגורל,

הוא מפגיש אנשים ושב ומפריד ביניהם.

לפעמים מפגשים שמחים לפעמים עצובים.

לפעמים אומרים לגורל חכה רגע, תן להאריך את המפגש

אבל הוא ממהר.

וכך בשירך הצטלבו דכיהם של השמיים, ושוב נפרדו

האם "פספסו" את אושרם,

או בין לבין היו מאושרים וחיו חיים טובים

עד שבא הסוף, וכדרכו של סוף הוא תמיד עצוב.

תודה נורית היקרה על תגובתך המרגשת 

אכן נסתרות דרכי הגורל ויש שהוא יוצר מפגשים משמחים ויש עצובים כי כאלה הם החיים.

תודה על הבאת הציטוט ששימש מקור להשראה לכתיבת השיר.

יום טוב ומבורך

שמוליק