בסוף , את

מאכזב, זועק - אתה רק רצית לזרוע ולקצור אהבה ביחד איתה אך היא שקועה בפחדייה. תודה רבה לך יצחק היקר, שבוע טוב.

זֶה הַזְּמַן לָבוֹא
הַלֵּב מוּכָן וּמְזֻמָּן
לָדַעַת אַהֲבָה
אָז בּוֹאִי אֲהוּבָהּ.

מקסים השיר שכתבת יצחק היקר לאהובתך והיא אכן בוא תבוא.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

.

:))

אהבתי אֶת הנימה, 

ואהבתי אֶת השינוי הקל והמשמעותי ל-"הכניסיני תחת כנפך". 

תודה רבה-רבה-רבה, יצחק יקר. 

רבקה

---

היא אומרת, ואתה עדיין מזמין אותה אל האור. כך תוכל אולי לרפא את פצעיה. יחד זה הרבה יותר מחמדה, זה כוח עצום. 

תחינה חנוקה ביצרים מרהיבים

ולקחתי את השורה הזו 

אש, צמא, רעב , געגוע - את 

כל אישה היתה רוצה 

יום מואר יקר