תאבי בצע

חזק, אופטימי  - מזדקר כי אתה מחפש את המוצא בתושיה, בעידון, כדי להתגבר על געגועים. תודה רבה לך יקי היקר.

אוֹתָם תַּאֲבֵי בֶּצַע 

שֶׁל גּוּפְךָ

מַדִּירִים שֵׁנָה מִדַּעְתְּךָ

וְרַק הַזִּכְרוֹנוֹת וְהַגַּעְגּוּעִים

תִּקְוָה לְךָ נוֹתְנִים.

שיר עוצמתי יקי היקר , הזיכרונות  לא נותנים מנוח על אהבה שהפכה לאכזבה.

אבל קיימת התקווה שעוד תגיע חדשה.

יום טוב ומבורך

שמוליק

.

איזה שיר. 

שיר ישראלי, עברי, נטוע היטב בנוף השירה שלנו, 

ומעניק לה פן נוסף: 

"שָׂרוּעַ פְּרַקְדָּן עַל רֵיחוֹת תַּאֲוָתָם" - וואו!

ויש עוד. העליתי אחד, לדוגמה.  

יש נימה אלתרמנית שמתגנבת לשירךְ בעזרת ההליכה 

וה-שֶׁגָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא = שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא ("עוד חוזר הניגון ... "). 

חידוש עם גוון מיני וביטוי מדויק בשירךָ. 

ויש משהו של רחל, בעצב, בביטוי שלו.

ויש משהו של נורית זרחי, עִם העלבון הצורב של הטווס קצוץ

הכנפיים. וכאן נכנס עוד חידוש שלךָ: הנוצות שייכוֹת לתמימוּתוֹ 

של הדּוֹבֵר.

אילו ידעתי/זכרתי יותר, הייתי מוצאת דוגמאוֹת נוספוֹת 

לישראליוּת של השיר ולדרכךָ להתבטא בה.  

הציווי והכאב והעלבון - אין לי מילים לתאר איך הרגשתי. 

תודה רבה-רבה-רבה על חוויית הקריאה, יקי אהוב, משורר. 

אתךָ ושלךָ תמיד, 

רבקה

---

יקי אהוב, אִם הבנתי נכון: 

צ"ל אֲלֵיהֶן חָדְרוּ ... - אל הפְּרָצוֹת (פִּרְצָה, נ')

תודה שוב. 

רבקה

---

ואווו כל כך התרגשתי משלל ההשוואות.. איפה אני... קטונתי! 

המון תודה יקרה! 

דוקרני השיר הזה, ומעקצץ בכל נימי הנפש. זו נפשך הזועקת כאב רגשי בשל פגיעות העבר, כאשר הלב ביקש אהבה וקיבל תאווה בלבד בניצול התום אשר בך. 

הלב זועק וכואב-במקום אהבה היתה שם הרבה תאווה

מאחלת לך רק טוב ואושר

יום קסום

ממני מרים

על מצע תאווה 

ומה שנותר עליבות 

ואפילו היא מרוקנת 

היישר לפנים יקר