והיה אם תראו

אתה מבקש להחלץ מן החרדות ומבקש שישמרו אותך במחילת הזכרון שלהם הקוראים עת תבוא אליהם ואתה לא הם. תודה רבה לך יקי היקר, ברוך שובך, שתדע רק ימים טובים ובריאים.

חָזַרְתָּ אֵלֵינוּ יָקִי הַיָּקָר,

וְזֶה מָה שֶׁחָשׁוּב כִּי זֶה הָעִקָּר

כָּאן כֻּלָּנוּ אוֹתְךָ רוֹאִים

וְאֶת שִׁירָתְךָ קוֹרְאִים

שֶׁתַּמְשִׁיךְ בַּלֵּב  לָגַעַת כְּמוֹ בֶּעָבָר..

ברוך שובך יקי חבר יקר , עוד שיר עוצמתי ונוגע כתבת מתוך תעצומות הנפש שלך . אותך אנחנו רואים אוספים ושומרים.

יום טוב ומבורך וחיבוק חם ממני

שמוליק

השונות שבך היא המדברת בחלקו הראשון של השיר. מתוך מה שאינני בא ואינני אתם. ועל אף השוני המובהק נקראים אנו לאנושיות, לחוש את כאבך ולהיות כאחד. מרגש מאוד השיר הזה. וברוך שובך אלינו, ברוך רופא חולים. 

אני אחר, אתה אומר

אינני כמותכם

אבל -

אספו אותי מקצה הסקלה

אתה מבקש.

אתה רוצה להיות חלק מהשלם, גם עם השוני הזה,

הרי כולנו שונים.

ואני מוכנה לעזור להוציא קוצי חרדה

ולהניח רטייה מנחמת על הדקירות.

באמיתותו 

בכאבו 

פרישת לב טוטלית 

חיבוק לך יקר 

הכי כיף לי שאתה כאן

.

חשוף ומיטלטל בידי איתנֵי הטבע ואיתנֵי האדם, בלי יכולת 

להתגונן - כך מופיע הדּוֹבֵר בשיר. חָרֵד לגורלו, אבל יותר 

מכול: חָרֵד לעתיד שירתוֹ. לחיי שירתו.

כי שירתו מייצגת אותו: 

הוא לא כמו-כולם ולא אחד-בין-כולם, הוא יודע. 

כל עוד שירתוֹ תהיה בין החיים, אף הוא יחיה ויתקיים בה - 

למרוֹת חרדותיו וטלטלות חייו.   

איזה שיר קשה וטוב העליתָ בשובךָ אלינו, יקי אהוב. 

אני נגעתי במעט מן העושר שבו. 

ואיזו עברית. תענוג לקרוא. 

ברוך שובךָ, והרבה בריאוּת לךָ!

שלךָ ואתךָ תמיד, 

רבקה

---

את כל הטוב שבעולם אני מבקש עבורך! 

כל כך יפות המילים נכנסות אל לב

אַתֶּם,

אִסְפוּ אוֹתִי מִקְצֶה הַסְּקָלָה הַמְּאֻבֶּנֶת

בַּצְּלִילִים הַחֲלוּלִים שֶׁל הָעֲקַלָּתוֹן הַיָּשָׁר,  

בִּנְקֻדּוֹת שֶׁאֵינָן מְחַשְּׁלוֹת אֲחִיזַת הֲגָנָה.

וַאֲנִי תָּלוּי עַל  שְׁיָרִים

שֶׁל מוּזִיקַת אֶבֶן מְאֻבֶּקֶת

שֶׁהִשְׁחִירָה בֵּין אַטְבֵי הַתָּוִים שֶׁל נַפְשִׁי,

אָז -  

שִׁמְּרוּ אוֹתִי בִּמְחִילַת הַזִּכָּרוֹן,

הֵיכָן שֶׁהָעֵינַיִם יְכוֹלוֹת לְהַשְׁמִיעַ גְּנִיחוֹת

שֶׁל בְּנֵי אַפַּיִם

וּמֵאַרְצָה אַפְשִׁיל זְרוֹעַ נֶעֱקֶדֶת בְּמַסְמְרוֹת

לְהֵחָלֵץ קוֹצֵי חֲרָדָה בְּחוּצוֹת

יוֹצְרֵי פְּחָדֶיהָ וּדְּקִירוֹתֶיהָ שֶׁל דִּמְעַת

שִׁירָתִי.

אכן, הייתי מאושפז במצב... קשה עם קורונה.. 

כעת מנסה לחזור לעצמי... 

אל היד המושטת האנושית אתה פונה, ומבקש לפוגג את הכאב שבך. שיר כה נוגע ומרגש.

רק בריאות אאחל לך יקי יקר-אדם