22.8.1947 ...

היום יום הולדתה (של גליה?) ואתה מבחין בעיקר עתה בשנים שחלפו להן ביעף. והעתיד? כבר לא נראה כזה מזהיר. אוי, לא נשמע טוב אז אולי נאחז בשמחה הזאת של יום ההולדת. כל יום ביומו. 

כואב, קורע את הלב - אתה מעלה זכרונות על אשתך, ימים קשים באים והולכים לאחר ליכתה. שינויים התחוללו בחייך לא לטובה. אתה מרגיש בחסרונה. תודה רבה לך צבי היקר, יהי זכרה ברוך, שלא תדע עוד צער.

צבי יקר

מאוד כאב לי לקרוא את שירך העצוב.

שיר מצמרר -על אשתך ז"ל-בו אתה כותב לה

על תחושותיך ועל זכרונותיך לגביה.יום עצוב

אך החיים זורמים הלאה וחייבים להאחז בטוב.

יהי זכרה ברוך וכל הכבוד לגליה המעודדת אותך.זה חשוב.

שפע בריאות ורק טוב

ממני מרים

אתה מקהל הוראה מהשנייה לכלוב בגובה הלב. 

ואתה מנסה. ואז אתה נזכר בתמונה מחתונה של בכורכם, בה היא מחייכת מיוך עצור ומהורהר ועיניה מציפות את יופיה בדמעות. 

ווד תבואנה שנים של זיכרונות כואבים  שהולכים ובאים בימים האלה הקשים. 

חזק צבי.  

.

צביקה יקר לי מאוד, 

תודה רבה-רבה-רבה-רבה לךָ על השיר. 

היום יום הולדתה של אישתךָ, ז"ל.

נדמה לי שאני מבינה אותךָ, אֶת רגעֵי הקושי בכתיבתו. 

היא לא תעזוב אֶת לבךָ, אַתָּה יודע. 

גם האישה שאִתְּךָ היום יודעת. 

גדולתהּ - שהיא מבינה: אין תחרוּת ביניהן. בלבךָ יש מקום לכל

אחת מהן. 

התיאור שלךָ על עצמךָ, על ביתךָ כיום - כואב. 

ואני מתייחסת ופונה ישירות "לגופו של הכותב" בלי האמצעי

הטכני של "לגופו של הדּוֹבֵר" כי זוֹ הפעם זכותךָ המלאה. 

תודה רבה לךָ שוב.

רבקה

---

אומרים גבר לא יכול לחיות בלי אישה.

אשתך הלכה לעולמה בטרם עת והשאירה חלל גדול בליבך שאותו אט אט ממלאת באהבה גליה האישה שהיום אתך והיא כל כך מבינה את צערך ואת כאבך. 

הכל השתנה מאז שאשתך נפטרה , הבית , אתה , החיים עצמם. רק הזיכרונות שבליבך לא השתנו.

מרגש עד דמעות השיר שכתבת צביקה היקר. יהי זיכרה של אישתך ברוך, והמשך זוגיות מופלאה עם גליה שתבדל לחיים ארוכים.

אומרים שגבר לא יכול לחיות בלי אישה.

יום טוב ומבורך

שמוליק 

 הלב, וכן, אז באלף האיים הגעתי להבנה זו. אוהבת אותך תמיד.

מרגש והדדי

הלוואי ויכולנו להימנע מכך, אך בינתיים מוטב לא לחשוב על כך.

לבריאות איתנה-אדם 

מוטב