הפיל והתרנגולת

פנים. חדר.

נטע-לי ואייל יושבים על המיטה. שתיקה.

נטע-לי

אתה מתכוון לשתוק ככה עוד הרבה זמן?


אייל

לא יודע, אין לי מה להגיד לך


נטע-לי

אוקיי, אז נשתוק ביחד


שתיקה. נטע בוהה בקירות. אייל בוהה ברצפה במבט חושב.


אייל

אני באמת לא יודע אם אני אוכל לעמוד בציפיות שלך. לא יודע! אני לא אחד שאצא איתך לברים בסופ"ש או אסע איתך בשבתות לצפון... זה לא אני! ולא יודע, אולי... אולי אני לא מספיק טוב בשבילך.


נטע-לי


אתה חושב שאתה לא מספיק טוב בשבילי?


אייל

לא יודע! אולי.


נטע-לי


אייל. אתה הכי טוב בשבילי ואני מברכת על השוני הזה שיש בנינו. להפך, אני אפילו חושבת שזה בריא


אייל

אז כנראה שזה לא כזה בריא אם אנחנו בסך הכל חודש וחצי ביחד וזה כבר הוויכוח השלישי שלנו בנושא


נטע-לי


אפשר פשוט לזרום, לא חייב לעשות ביג דיל מכל דבר. כשנגיע לגשר נחצה אותו

אייל

אבל הנה, הגענו לגשר! את רוצה לנסוע בשבת לגולן, לא? הרי מזה זה התחיל. אז את לא יכולה לפתוח את הנושא ואז להגיד לי "יודע מה? עזוב, בוא נזרום". זה לא עובד ככה מאמי


שתיקה


נטע-לי


אין לי כוח לריבים האלה. אין. לי. כוח.


אייל

סבבה גם לי לא, אבל אם לא נפתור את זה אחת ולתמיד אז זה כל שבוע יהיה ככה. אנחנו חייבים לעשות איזשהו תיאום ציפיות, אחרת אנחנו לא נצא מזה. את חייבת גם להבין אותי רגע, אני לא רגיל לדברים האלה


נטע-לי
 

אוקיי. אני מבינה. שנינו נכנסנו לקשר הזה עם הרגלים מסוימים ועם מטענים מהעבר ואנחנו צריכים לאט לאט ללמוד להכיר זו את זה. אף אחד לא אמר שזה יהיה קל, אבל אנחנו אוהבים אתגרים, לא? (צוחקת)


אייל


כן, תשמעי... הכי קל זה לפרק את החבילה. במיוחד שאנחנו כלום זמן ביחד


נטע-לי


נכון. ואני באמת מאמינה שעם כל הקושי, בסופו של דבר זה יהיה שווה את זה. ככה אני מקווה לפחות.


אייל


גם אני מקווה, הלוואי. בסופו של דבר שנינו רוצים שזה יצליח


נטע-לי

(מלטפת את פניו) נכון. ועם קצת רצון וקצת יכולת...


שניהם צוחקים