ארמונות זהב ושו

נָתַתִּי לָהּ יַד עֵת הָיְתָה מְהַלֶּכֶת

שְׁקֵטָה וְדוֹמֶמֶת בְּחַצְרוֹת עוֹלָם

הֲלוּם נְשָׁפִים וּמְסִבּוֹת, וְרַק הִיא-אֶת

עַצְמָהּ תּוֹמֶכֶת בִּשְׁיָרִים שֶׁל אַגָּדוֹת

 רְחוֹקוֹת בָּהֶן הַקֵּיסָר מֵנִיף אֶת חַרְבּוֹ

וְהִיא לְצִדּוֹ: אַגָּדַת רְחוֹב וַעֲרוּגוֹת

 פְּרָחִים עוֹטְרוֹת צַוָּארָהּ הַבַּרְבּוּרִי

שֶׁמֵּהֶן לֹא נוֹתַר דָּבָר לְמַעֵט אִשָּׁה

בִּסְתָו יְמוֹת אַהֲבָתָהּ וּפָנֶיהָ מַאֲפִירוֹת

וְכָךְ מְצָאתִיהָ בְּקֵץ הַיָּמִים וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ

אָנָּא אֶקָּחָהּ וּלְאָן אֶקַּח אֶת עַצְמִי לְבַד

אוֹ אִתָּהּ וְכַמָּה יֵחָבְאוּ מֵאִתָּנוּ דַּרְכִּי

הֶעָפָר הַנִּסְתָּרוֹת וְאַרְמוֹנוֹת הַזָּהָב 

עֲלֵיהֶם חָלַמְנוּ מָה יְהֵא גּוֹרָלָם