והיו לי צמוֹת ...

כבר החלטת לגדל והופ....מעשה מכוער גזרו צמה - 

ושוב בלי צמות

נזכרת בכתה ח' עוד הייתי בממלכתי (פעם היה עד ח')
קיבלתי תפקיד ראשי בהצגה בסוף השנה - ההצגה היתה על סין

והיתה לי צמה ארוכה מאד

ויום לפני ההצגה החלטתי להסתפר קצר :)

המורה לא הבינה מאיפה זה בא - אמרה צריכה את הצמה שלך

עניתי אל תדאגי שמרתי אותה - נדביק ויהיה בסדר :) 
יומנפלא

<לב> אביה אהובה, <לב> תודה רבה על השיתוף! <לב>

אוי, איזו אכזריות של ילדים. וכל כך כאב לי הדימוי העצמי שלך. מטלטל, מרגש ומכאיב - מה שכתבת. 

שְׁתֵּי צַמּוֹת 
עָשׂוּ אֶת הַהֶבְדֵּל
הַחַיִּים נִרְאוּ
יָפִים יוֹתֵר
אַךְ כְּשֶׁגָּזַר אֶת הַצַּמָּה

הָיָה זֶה מַעֲשֵׂה אִוֶּלֶת
הִיא עַצְמָהּ כְּבָר לֹא שׁוֹאֶלֶת

רַק שׁוֹתֶקֶת
וְאֶת הַצַּמָּה הַשְּׁנִיָּה גּוֹזֶרֶת
וְאָז חָשָׁה אֵיךְ פִּתְאוֹם
הִיא מִזְדַּקֶּנֶת.

שיר כואב על נערה שפגעו בה כגזרו לה צמה שהיא כל  כך אהבה. תודה רבקה יקרה על השיתוף.

בברכה

שמוליק

אוי רבקתי היקרה,

ילדה יפה בת שלש עשרה

   "בשמלה אדומה ושתי צמות

   ילדה קטנה יחידה ותמה

   עמדה ושאלה למה..."

למה הילד גזר את הצמה

ואת שתקת...

וגילית אופי נפלא, אותי לא ישברו

וגזרת את הצמה השניה.

רגע לא פשוט לילדה קטנה בת שלוש עשרה.

אוי רבקתי היקרה והאהובה,

איזה סיפור,

זיכרון לא פשוט, גם היום אחרי כל כך הרבה שנים.

<לב> <לב> <לב>

התעללות של ממש. התנהגות נפשעת של ילד שגזר צמה אחת לאחר שהארכת אותן והרגשתך השתפרה, ומה נותר לך לעשות.. 

גזרת את השנייה ונראית זקנה בעשרים שנה.. 

וכולם האכזבו.. ממך.. לא התאכזבו מזה שגזר את הראשונה..

גם את לא מביעה את תחשותייך למעשה שלו, כמו נכנעת לגורל שנגזר עלייך.. 

קשה וחזק רבקה יקרה. חיבוק ענק 

<לב> <לב> <לב>

כאב

כמה רוע יש לעיתים

וצמה גזורה

ובמו ידייך- אחותה

ורע

תחושתי וכואב

<לב>

<חיוך>

הענשת את עצמך על רוע הלב של האחרים

כמה מוכרת לי ההרגשה הזאת.....

לבטח למדת לקח מן המעשה המכוער שנעשה בך....

המשך יום נעים ורק טוב

ממני מרים