פזמון לדברים הקטנים

מביט מרחוק

וקשה לי לזכור

את אותם הדברים

שהותרת מאחור

את אותו החיוך-

הבוהק בלבן

את אותן העיניים-

הבוהות בענן

וחולמות

פזמון לדברים הקטנים

אשר אותך ממסגרים

כתמונה אפורה על הקיר

מרכיב עוד חלק בפאזל

לפני שאעלם

כמו אפילה ביום בהיר

חורץ סדק בארון

ושולף את בגדייך

מחבק את הריח

זה חונק בגרון

נזכר איך הפנטת אותי

אחרי לילה של שתיקה

בנשיקת שפתון אדום

ובקשה אחרונה

לחלום

פזמון לדברים הקטנים

אשר אותך ממסגרים

כתמונה אפורה על הקיר

מרכיבים עוד חלק בפאזל

לפני שאעלם

כמו אפילה ביום בהיר

כמה ריק הוא דף נייר

מלתאר אותך

את כל מה שהיית לי

ואת כל מה שנותר

את המגבת הזרוקה

את החינניות המדביקה

מהמבט, מהליטוף,

מהתרגשות, מהטירוף

את אותו חיבוק

אחרי ליל אהבה חטוף

כל הדברים שהיית

וכל מה שכבר לא תהיי

בשבילי, רק תחיי

בחלום

פזמון לדברים הקטנים

אשר אותך ממסגרים

כתמונה אפורה על הקיר

מרכיבים עוד חלק בפאזל

לפני שאעלם

כמו אפילה ביום בהיר