באותו המקום

כמו תיכוניסט אחר הצהריים 

על העולם זורק זין

לא לוקח את החיים ברצינות

מתחבא

סתם נליזות

מפחד מרגשות

בתוכי נסגר 

כל ביקורת אותי צולבת

ואני הופך זר

תעצור רגע

תנשום

תדמיין את עצמך בעוד עשר שנים

באותו המקום

כמו במבחן הסוכריה

לא עומד בפיתוי

לא אוסף את עצמי

ושוב אני כבוי

כל הזמן צוחק על 

אחרים שלוקחים ללב

מסתכל על הדרמה בזלזול מהצד 

אבל בתוכי אני זועק

תעצור רגע

תנשום

תדמיין את עצמך בעוד עשר שנים

באותו המקום

לקחת את החיים ללב

למרות הקושי והכאב

להרגיש את עצמי באמת

את האחר

לתת ולא לוותר

כמו בזוגיות שיש את הרגע הזה

שאתה כבר יודע שאתם ביחד

וגם ריב קשה לא מביא אותך לחשוב על ללכת

כך הייתי רוצה להרגיש עם החיים

עם המציאות

להשאר עם לב פתוח

למרות הפיתוי לברוח