אני ועצמי בשיחה

בין האני שלך לעצמי שבתוכך. כן, חייבים להחזיר את התודעה שלנו לאותם דברים קטנים ומהותיים העושים את החיים ליפים, כאלה ששווה לחיותם. 

בֵּינְךָ לְבֵין עַצְמְךָ אַתְּ מִתְלַבֶּטֶת

מַהוּ הַדָּבָר שֶׁאַתְּ הֲכִי אוֹהֶבֶת

הַאִם לֵהָנוֹת מֵהַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים?

אוֹ לְהִתְמַקֵּד בַּדְּבָרִים הַקְּטַנִּים?

כִּי הָעוֹלָם יָפֶה כָּךְ אַתְּ חוֹשֶׁבֶת.

תודה אילה יקרה על שיר התלבטות בינך לבין עצמך על הצורך לשמוח ולהנות בחיים גם מדברים קטנים ולא רק גדולים, כי גם בהם יש הכל, וגם אותם מכיל העולם שהוא מקום טוב לחיות בו רק תלוי איפה.

לך הפעם חמשיר תגובה כתבתי.

סופ"ש נעים

שמוליק

תודה לך

.

תודה רבה-רבה על השיח הפנימי, איילה יקרה. 

רבקה

---

כמה נפלא שאתן מגיעות להסכמה

כי אחרת...

הייתן ממשיכות להתווכח עד אין סוף

ועכשיו ברצינות,

תמיד ישנו השיג ושיח הזה בתוכנו

ביננו לבין עצמנו.

לפעמים ישנו חשש לגלות בתוכנו דברים

מחשבות שאני חושבת ועצמי לא מקבלת

לפעמים אני רוצה לעשות משהו ועצמי מפחדת

ולבסוף אני מגלה שהפסדתי מהחוויה כי עצמי עצרה בעד האני.

כן זה לא פשוט וזה לא נגמר אף פעם.

אבל - טובה ויפה היא השורה האחרונה

העולם יפה וטוב לחיות בו.

יפה פירשת הכוונה

תודה לך