סוף העונה. קורה לי ...

מאד התרגשתי

<לב>

<לב>

רבקתי היקרה,

איזה כיף, איזה זיכרון נפלא.

חליפת קטיפה, שכחת לציין את צבעה,

בדיוק כמו של אמא. החיט הצליח לתפור לפי התמונה...

אמא שלי לא קראה לזה סוף עונה,

אצלה זה היה - דמי סזון.

<לב> גם אמא שלי ... <חיוך> <לב>

דור הולך ודור בא והמנגינה לעולם נשארת.

כשאני מביט במראה אני רואה את אבי ז"ל,

נדמה לי שחייך לפני שהבנתי שזה בעצם אני.

תוד רבקה יקרה על השיר.

לילה טוב

שמוליק

<לב> תודה! <לב>

אותו דבר. זהות. לפחות כך בתחושה. כשהיד מחליקה על בד הקטיפה המזכיר אותה ואת הוויתה. מרגש כל כך. 

<לב>

<לב>

גם אני מרגישה הדרת כבוד עם כל מיני ג'קטים של אמא אבל בסוף...

אם הנכדה תגיד שאני ניראת כמו סבתא רבא

אוריד את זה מייד 

באהבה 

<לב> <חיוך> <לב>

<לב>

<לב>