בדרכי האחרונה / רונן

בדרכי האחרונה / רונן

שלוליות קטנות של פחד

מלחשות באוזני אל תכנע

נחשי מעיים מתפתלים, ללא מוצא

בה בעת כשאנו פוסעים ביחד

עיני כולם נעוצות בעורפי

בליצן, נסיך הטכס העבריין

לו רק לא הייתי כל כך חרמן

כי בעוד שניות אמסור את נפשי

הגעתי והארוע אך מתחיל

הקהל בוהה בנו כמו מחושמל

זוקף קומה, מתוח , כמעט נחשל

אין כאן איש שאותי יציל

פנים מוכרות מטושטשות חולפות

האזיקים הוטלו על אצבעי

כל הטקס הוא רק אמצעי

לשדוד ממני עוד הרבה תקופות

ואת עומדת שם, כה יפה - מופרדת מכולם

אין כל חרטה בך ואין גם שום היסוס

קיוותי שסוד בטנך ישאר גם סוד כמוס

נשבעת בקול רם, מול כולם, לחיות איתי לעולם

זו לא אהבה זו רק מחויבות שונה

מלכודת בשרים פרשת וחמסת ממני כל תקוה

כשהשכל הוא בתחת נותרה בי כעת רק החובה

סגרת עלי סופית, בפח החתונה!

© כל הזכויות שמורות לרונן