צמיד התקשורת שענדה אלנורה צפצף והבהב, ועל המסך הקטן הופיעו הוראות היום. היא שמה לב שגם שותפה לתא קיבל הודעה באותו הרגע, עובדה שהרגיעה אותה - הם קיבלו משימה לשניים, ואין אדם שהיא תעדיף לבלות איתו את היום מאשר דראק - דוגמה מצויינת לחייל ממושמע, שקט, קטלני ונאמן.
שניהם קראו בשקט את הוראות המשימה, הנהנו זה לזה בשקט, הצטיידו בציוד הדרוש ויצאו לדרך, לכיוון מפרץ המעבורות.
תחנת החלל אודיאון לא הייתה גדולה במיוחד, אך הדרך ממרכז המגורים אל מפרץ המעבורות לקחה כחצי שעה. כשהגיעו, אלנורה ודראק הצמידו את השעונים לשעון הנוכחות והתקרבו למעבורת השקטה שנצמדה לרציף אך לא הראתה סימני חיים מעבר לכך.
"שמת לב שאין סמלים על המעבורת?" דראק נראה מודאג כששלף את רובה הלייזר שלו והתקרב ממחסה למחסה לכיוון המעבורת. "לא רלוויאן, לא ליגת המסחר, לא צבא הכוכב…"
אלנורה הלכה כפופה אחריו, מנסה להישאר בצילו הגדול. "אולי אלו מבריחים, או מעבורת במשימה סודית - או אולי אפילו סוחר חופשי!"
"סוחר חופשי היה יוצא מהמעבורת ומכריז על מעמדו" אמר דראק, ובהליכה מהירה הגיע אל דלת המעבורת. "נעול. אני אנסה לפתוח את הדלת - חפי עלי".
אלנורה שלפה את אקדח החום הקטן שנשאה בחגורתה, והחזיקה אותו מולה. "קדימה".
דראק שלף מברג קטן והחל להתעסק עם לוח הבקרה הקטן ובסופו של דבר הצליח לפתוח אותו, ולאחר שנגע בכמה חוטים דלת המעבורת נפתחה באיטיות, ונעצרה כשהפתח בקושי מספיק לאדם אחד להידחק בין הדלתות.
דראק הביט פנימה ולחש לאלנורה "משהו לא בסדר. האורות כבויים בפנים והם אמורים להידלק אוטומטית כשהדלת נפתחת". הוא הרים שוב את רובה הלייזר שלו ונדחק בין הדלתות, אלנורה מיד בעקבותיו מפחד להישאר לבד.
תוך המעבורת היה נקי, אך חשוך. דראק הציע שאלנורה תפנה לכיוון תא הטייס בעוד שהוא יאבטח את הפניה למגורי הצוות ומפרץ המטען, אך אלנורה סירבה, בטענה שאם יש רוצח מטורף על הסיפון, הוא יכול להיות גם בתא הטייס.
תא הטייס הדיף ריח חריף של ריקבון, ועל כיסא הטייס התגלתה הסיבה לכך, גופה מרקיבה, בת כמה ימים לפחות, שכבה עליו וסביבה פזורים על רצפת התא בקבוקי אלכוהול ריקים רבים מאד.
אלנורה בדקה את לוחות הבקרה של המעבורת והצליחה להדליק את אורות החללית ולהפעיל את המחשב המרכזי:
מערכות בסיסיות - תקין.
רשימת נוסעים - 1. קפטן ג'ק סטיבנסון.
מטען - 1 טון קובלט.
תאי דלק - תקין, 1% דלק.
בקרת אקלים - תקין.
מנוע קפיצה - תקין.
"נראה שהכל תקין פחות או יותר", אמר דראק, "ונראה שקפטן סטיבנסון כאן כבר לא איתנו".
"אני לא חושבת שזה קפטן סטיבנסון האמיתי. תראה, תג השם שלו הוא סתם חתיכת נייר שמוצמד לבגד בסיכה". אלנורה לקחה את חתיכת הנייר הקטנה והצמידה אותה לחזהו של דראק. "קודמת, קפטן סטיבנסון" היא צחקה בעוד הוא רטן. "בואי נסרוק את שאר המעבורת ונראה אם יש כאן משהו מעניין".
רציף המטען היה ריק ברובו, למעט ערימה של מטילי מתכת אפורים - ככל הנראה הקובלט שהיה רשום במחשב המעבורת. גם תאי המגורים - שיכלו להכיל עוד תשעה נוסעים חוץ מהקפטן, היו ריקים ובסיסיים מאד. בתאו של הקפטן היה גם שולחן גדול ועליו ניירות ומסמכים רבים. דראק סרק אותם במהירות במבטו והרים ראש בעניין.
"מעניין מאד. הניירות כאן הם סיכום של החוק הבין כוכבי בנוגע להצלת חלליות נטושות. בגדול, אם חללית מגיעה נטושה לידי תאגיד חלל כלשהו, התאגיד רשאי לקחת עליה פיקוד ובעלות. תחנת החלל שייכת לתאגיד לרויאן".
אלנורה הביטה סביבה בעניין. "חבל מאד, לא? התאגיד גדול ועשיר, ואני ואתה בהחלט היינו יכולים לנצל מעבורת יפה כזו למטרות טובות יותר מאשר להעשיר את קופות התאגיד, נכון?"
"בהחלט", אמר דראק, "אבל נצטרך לחשוב מה אפשר לעשות כדי לוודא שהתאגיד לא יוכל לשים עליה יד. מסמך העברת בעלות, צוואה, מסמך הצלה רשמי - יש לך רעיון?"
"עדיין לא", אמרה אלנורה, אבל אני עובדת על זה…"
