דמעות בוציות

קשה לבצע או לחשוב על פתרונות כשאנחנו עמוק בבוץ , יקי יקר , לא פשוט ולא קל לך

אמת.. צודקת.. אני במצב ממש ממש לא קל.. אבל ממשיך להתמודד... 

דְּמָעוֹת בּוֹצִיּוֹת

סוֹתְמוֹת אֶת הַגּוֹלֵל

וְכָל מָה שֶׁצָּרִיךְ

לְנַעֵר אֶת הָאָבָק

מִן הַזִּכְרוֹנוֹת

שֶׁעוֹלִים מִתּוֹךְ 

נִבְכֵי הַגַּעֲגוּעַ.

שיר עוצמתי ונוגע כתבת יקי היקר. כל מה שאתה מרגיש שצריך עכשיו לנער את האבק מן הזיכרונות שרובצים כאבן כבדה על הנשמה.

יום טוב ומבורך

שמוליק

תחושת אבלות עמדה לאורך השיר כולו. פיזור העפר מכל העיניים, הוא שהעניק את התחושה הקשה הזו. עצמות געגועים מכסות את הבור, מכסות את העיניים ההופכות לבוציות בשילוב הדמעות והעפר כאחד.  

.

הוֹ. 

וואו. 

קשה-קשה-קשה. 

והקושי מודגש ביתר שאת בזכוּת העברית ודימוייךָ הנפלאים. 

תודה רבה-רבה-רבה, יקי אהוב, משורר יקר לי מאוד. 

<לב>

רבקה

---

עצוב ויפה יקי

מחפש מזור - לחלומות כבר אין עיניים ואתה פותח פתחי אורור... תודה רבה לך יקי היקר, ערב טוב ונעים.

מתכסים אט אט וטובעים בבוץ הדמעות 

תמונה כואב עד מאד 

יום קסום יקר

אכן דמעות בוציות 

כמה מוכר 

יום טוב