שדות המרעה העזובים

רק בריאות

בַּלַּיְלָה 

כּוֹבֶשֶׁת הַבְּדִידוּת

אֶת הַנְּשָׁמָה

וְהַפְּחָדִים זוֹכְרִים

אֶת הַגַּעְגּוּעִים

אוֹתָם אַתָּה

רוֹצֶה לִשְׁכֹּחַ.

עוד שיר עוצמתי כתבת יקי היקר, רק תהליך היטהרות  מזכרונות העבר יביא מרגוע לנשמה ואתה כל כך רוצה לעבור תהליך כזה.

סופ"ש נעים וחיבוק ממני.

שמוליק

ניקיון יסודי אתה עושה לקראת הפסח. מגרד ערוצי חרטה, מנקה שאריות געגועים שנדבקו אל העור. להטהר אתה מבקש. אך בלילה המחשבות מקבלות עצמאות ומנחות אותך לצערך, בשביל הדמעות הפצועות. 

כמה כאב יש בבדידות 

קליפה קשה ...

.

אני מוצאת אֶת עצמי מתבצרת בתפקיד "הקוראת הביקורתית"

ומנתחת אֶת הדימויים שלךָ - העיקר: לא לכאוב. 

כי השיר כואב. מכאיב. 

השורה "לְהִטַּהֵר אֲנִי מְבַקֵּשׁ" מצביעה על הרגשות קשות 

ביותר, כולל הרגשת חולי, או פֶּגַע. או פְּגָם. אולי הכול. 

תודה רבה-רבה-רבה, יקי אהוב, משורר יקר לי מאוד. 

<לב>

רבקה

--- 

עצוב!

נובר 

כאב והטהרות 

אך שירך עוטף אותי בכאב רב 

שבת טובה יקר

תאורים מיוחדים