פרידה בקיץ

מאז שאת הלכת
יש לי דיבור של משורר.
הולך לא מגולח,
לא מסתרק, לא מסתדר.
כמעט יאוש של הומלס,
מן פריק עלוב של החיים .. (קובי עוז)

כה נוגה השיר שכתבת יצחק היקר,  מאז שהיא הלכה  הברקנים בלי ראש, העפיפונים מתים והנחשים טורפים ואתה כותב שירים. 

נקווה שהיא תחזור חבר.

יום טוב ושקט

שמוליק

התנהגות חסרת רחמים

הכישה כנחש את ליבך והלכה

כך לא נוהגים ועד באיש כמוך.....

יום נעים איש אהוב ויקר

ממני מרים

אלו אינטרפרטציות נפלאות לתחושת הנטישה והנבגדוצ

רק לקרוא ולחוש בעוצמה את הכאב הארסי הצורב הזה. עת הלכה מעמך. מרגש שירך! 

.

עפיפונים יתומים בוכים באופק - עיצוב מדויק לָרגש. יַתְמוּת 

מוחלטת. 

והנחשים בקיץ, ביובש - תפאורה צורבת. 

אהבתי מאוד-מאוד. מאוד-מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה, יצחק יקר, יקר. 

<לב>

רבקה

---

אומרים שבקיץ , הנחשים מלאי ארס

נושפים ולוחשים , מחפשים טרף

טרוף נטרפה נפשי

עת הכשת לבי

והלכת , מעימי.

רק ציטוט, ואגב כל השיר ראוי לציטוט..

באופק בכו עפיפונים יתומים

איבדו נתיבם עת ,

חדלה בהם  רוח

נחתו כמו בהליכה לקבורה

כמו -  לכתך מעימי

כתיבה מופלאה יצחק!

כואב התיאור הזה,

מתאר בדידות ויתמות, 

ומצטרף לזה תיאור הקיץ היבש

והנחשים שיוצאים לחפש טרף

וארס שיניהם מזוקק.

בדידות כואבת...

כשהרוח חדלה 

מלנוע והיא הלכה ...מעימך 

כואב מתריס מעלה סימן שאלה למה הלכה 

יום מחבק

כמו לכתה מעימך. עצוב, מקווה שיאיר השחר על אהבתכם 

כאבי גדילה  

גם לאנשים גדולים 

יום מבורך בטוב יקר

אתה מתאר באופן מרגש עם  כאב רב

 את הנטישה הזו-

 כל העצב הזה זועק לשמים.

ומתבטא-

 ברוח  העזה,במראה השדות ואף הנחשים

 שהם סמל הרוע.

מאחלת לך: ימים טובים גדושי אהבה.

  שבת שלום ובשורות טובות.