והנה אחת החמודות בספריית נווה חמודותיים היה המחסן, ומה זה המחסן, משמע בין הכונניות האחוריות של הקומת עיון , במדור של הרומן הרומנטי, או איך שהספרנית קראה לו "הרומן החרמנטי",התגבבו במהלך השנים מלא דברים: מדפים חלודים, ספרים מלאים באבק ואפילו חתולה אחת התגבבה שמה, ניסתה להמליט את הגורים שלה אבל אז המנהלת אורלי דניאליס הרגישה בזה ואמרה שצריך לסלק אותה, והספרנית אילנה מרחום אמרה לה שהחתולים מגרשים את הנחשים שבאים לספרייה אבל אורלי לא רצתה ובזה הסתיימה השהות של החתולה באזור.
אבל המציאה הכי יקרת ערך שהייתה שם, היה אופניים עתיקות שהיו בספריה המון המון שנים ואף אחד, כולל המנהלת אורלי (שאהבה לשנות) לא העיז לגעת בהם.
ופעם אחת איזה ילד שובב ראה את האופניים האלה ואמר לספרנית אילנה מרחום שהם שלו למה שכח אותם שמה והוא יקח אותם לסיבוב. והיא התפרצה עליו בצעקות ואמרה
"יא חצוף, יא לא מתבייש, מה יגיד אותו אדם שיבוא לדרוש את האופניים בחזרה? מה יגיד לו? שילד אחד לקח לו אותם, יאללה תשחרר תשחרר"
והילד ברח ובנוסף גם לא חזר עוד לשאול ספרים בספרייה.
ובאמת גם אילנה לא ידעה ממתי האופניים נמצאות שמה, הם למעשה היו בספרייה של נווה חמודותיים מאז שבנו את הבניין החדש בשנת 1980 וגם לפני כן כשהספרייה הייתה בצריף עץ דולף כמו אף של זב חוטם. והם נראו עתיקות כמו שכונת עתיקות באשקלון, והסתכלה יותר טוב וראתה שהם מתוצרת אנגליה. אדומות כאלה, כבדות כמו אבן.
וחשבה רגע ודיברה עם המנהלת אורלי ואמרה שבאמת מאחורה, במדפים האחוריים של הקומה, ליד המדפים של הרומן החרמנטי, יש אופניים עתיקות ששוכבות שמה המון שנים, מאז המבנה הקודם.
ואמרה אורלי שיישארו שמה עד שיבוא הדורש שלהם. ואילנה אמרה שכבר שישים שבעים שנה הם שמה, ומפריעות לקוראים להגיע למדפים של הרומן החרמנטי וצריך להוציא אותם החוצה או למכור אותן. ואז אורלי אמרה שזה לא אתי
ואילנה נשתתקה.
והנה באותו הלילה מישהו שגר ליד הבית הכינסת של סחנת דרוויש ביפו חלם חלום ומלאך גבריאל הופיע לו, לדמות (שנגלה ששמה מתחיל באות א') ואמר שהאופניים שהלכו לאיבוד לפני המון שנים נמצאות בספריית נווה חמודותיים בקרית עקרון ושילך לשמה מהר כי חבל. ומיד בבוקר אברמיקו אמר לאשתו בוקה שעוד שעה ילך לקרית עקרון ויחזיר אבידה והיא אמרה לו "הרב אברמיקו, איידה, פישקאדו לימון, נגמרו הבולגרים בקרית עקרון, מתו, כולם בגן עדן, מה יש לכה לחפש שמה"
ואמר: "זה סוד"
"אין סודות מבוקה, מה, אתה מסתיר מאשתך משהו? יש לך מאהבת? אתה שכרת חדר במלון שמה ברחוב הירקון?, שמעתי כבר על היד הארוכה שלך"
"איזה יד, היד היחידה זה היד החזקה של רבינו בן מימון. בר מינן איזה בוקה, איזה בוקה, כומו בוקה דיל דייו" אמר אברמיקו בציניות
"אני יראה לך כבר מה זה" אמרה בוקה "לא מספיק אתה לא מקשיב, קומו טודו לוס אומברס (כמו כל הגברים) עוד מסתיר ממני סודות"
"קה מוזי'ר", קונן אברמיקו "טיינה בוקה קומו סיאן דיאבלוס, השם ירחם!" (יש לה פה כמו מאה שדים)
והאישה עמדה לומר את הפלברה הבאה שלה, הפלברה האחרונה בבית ולשלוח את אברמיקו למכולת.
ואז קרה הפנטסטי מכל, ומלאך גבריאל הופיע ככה בגלוי, עם הכנפיים ועם ההילה ועם השיער הבלונדיני ובאור יום מול בוקה ואברמיקו, עמד באוויר כמו סופרמן ואמר לאישה הנדהמת:
"בסטה, דשה לו! קון סו נומבריי איל דייו קריאדור דייל טיירה!" (מספיק, הניחי לו, בשם השם בורא הארץ!)
והיא התעלפה והוא התפוגג. ואברמיקו ריחם על הגיברת ושפך לה מים כמו של שבועות והשכיב אותה במיטה ונתן לה אקמול וראה שהיא בסדר ומיד לקח אוטובוס לקרית עקרון.
ובשיה עשר אילנה מרחום פתחה הספריה וראתה דמות עבדקנית יהודי עם זקן ומגבעת ושאלה "מה רוצה יהודי על הסובוח בספרייה"
ואמר: "באתי לקחת אבידה"
"איזה אבידה? בדרך כלל מחזירים כאן אבידות כמו ספרים שעבר הזמן שלהם ומשלמים קנס אחול בלוע שבולע את כל העובר ושב שלך"
"לא ספרים ולא דינרוס" אמר אברמיקו "לפני שישים שנה שכחתי כאן את האופניים שלי האנגליות וחשבתי שהנה הלכו לאיבוד ושמעתי שהן כאן. כן, לפני שישים שנה שכחתי אותן בצריף של הבביליותקה הישנה, כשבאתי לעודד את מכבי יפו מול הפועל קרית עקרון"
"אתה אמיתי?" שאלה אילנה מרחום "תתפלא, הן כאן, אנחנו שומרים עליהם כבר שישים שנה, אתמול רק אמרתי לאורלי המנהלת שצריך להוציא אותם החוצה והנה אתה הופעת"
"מישהו שמע את השיחה ביניכם ודיווח לי" קבע הרב אברמיקו
"ומי שמע? העורב? השכווי או האוזניים של הכותל?" צחקה אילנה והלכה להביא האופניים שהיו מלאות אבק
"לא זה ולא זה, מלאך ושרף!" קרא אברמיקו וחייך כשראה את האופניים (כאילו הוא רואה את דוד שלו טיו אלברטו זכרונו לברכה כשהיה מביא לו ממתקים)
"מי השרף? אמרה אילנה כשהיא מותחת את ה"ף" של השרף
"תנחשי" אמר.
"המלשנית אהובה לב?" ניחשה
"שרף זה מלאך, לא מלשנית קה טיינה בוקה דיל פגע רע" ענה אברמיקו
"יענתו מלאך אמיתי עם כנפיים?" התפלאה אילנה מרחום והוסיפה:"לא היה לך מכת שמש, נכון? זה מלאך אוריגינל? מה השם שלו?
"המלאך גבריאל" אמר נחרצות.
